אדריכלות עירונית

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

הרהורים על תפקידם של מוזיאונים, תערוכות ואוצרות במאה ה-21

נכתב בהשראת הרצאתו של המעצב אוקי סאטו *

AF9T0364המוזיאונים, במובנם המודרני מלווים את התרבות האנושית כבר מאות שנים, נראה כי דווקא בעידן התזזיתי והדינמי כל כך בו אנו חיים, לא רק שליחם לא נס, הם בעיני מהמוסדות החשובים ביותר בחברה. המוזיאונים משקפים את סדר היום החברתי ובמקביל מעלים נושאים לדיון ציבורי ובכך גם כותבים אותו. אולם בכדי להישאר רלוונטיים, על המוזיאונים 'להמציא את עצמם' כל העת מחדש, וזאת כדי שיצליחו במשימתם לתווך את עולמות הידע והתרבות האנושית – לציבור הרחב.

כדי לעמוד באתגר המוזיאונים לא יכולים להישאר סטטיים ופסיביים. עליהם ללמוד ליצור חוויה, להפוך את הקהל לפעיל, מעורב ושותף, הן בתהליכי האוצרות ובניית התערוכות בעת הביקור.

במוזיאונים,  'המקדשים המודרניים', לוקטו יחדיו מוצגים שונים, אשר נבחרו ו'הורמו מעם', כדי להיחשף לעין הציבור, בתוך סיפור מסגרת הנקרא 'תערוכה'. סיפור זה מבוסס על קבלת החלטות אוצרותית, אשר בוצעה באמצעות מחקר, איסוף מידע וגיבוש ידע והבנת התחום וכמובן גם על סמך תפיסות ערכיות ואסתטיות. בין אם מדובר בתערוכת אמנות, עיצוב, טבע, היסטוריה, אדריכלות או כל תחום אחר, למבקרים, הנכנסים אל תוך הסיפור המוזיאלי, ניתנת הזדמנות ללמוד משהו שאולי לא ידעו ולא פחות מכך, זוהי הזדמנות לעבור חוויה רגשית משמעותית.

אל החוויה הזו, חשוב בעיני לשים לב. בעולמנו הדינמי, המתחדש ובמקביל מתיישן כל העת, חשוף כל אדם למגוון אדיר של גירויים והסחות דעת. מכל עבר מבקשים לרגש אותנו, לעניין אותנו, לספר לנו על משהו שלא ידענו ומתרחש ממש כעת ואולי אנו מחמיצים. מודעות מרצדות, התראות מסנוורות, צלילים, צבעים ודימויים, קופצים, משתלבים וחודרים את תודעתנו, מבלי שאפילו נרגיש ונדמה כי אין סוף לריגושים.

האוצר עומד בפני אתגר, הוא מצוי בתחרות מתמשכת על לבם של המבקרים. הדרך בה האוצר ייבנה את התערוכה, האופן בו יספר לנו את הסיפור – ישפיעו על מידת ההתחברות, ההבנה והנאה של המבקר. ככל שהסיפור האוצרותי יהיה מעניין, מסקרן ומובן – תיווצר חוויה משמעותית יותר. כדי להצליח בכך נדרש האוצר לנטוש לרגע את איזור הנוחות המקצועי  שלו ולנסות להיכנס לנעליו של המבקר, להתחקות אחר צורת החשיבה שלו. האוצר צריך לשאול את עצמו מה עובר בראשו של המבקר העומד  מול פריט מסויים? למה הוא משווה אותו? איך הוא מנתח אותו? איזה רגש ותגובה המוצג יוצר?

בעידן שכולו קרוסלה של מולטימדיה ושל סמtרטפונים יש צורך בשילוב כלים חדשניים ואינטראקטיביים במופע התערוכה על מנת ליצור חוויה רב ממדית ורב חושית. התערוכה במוזאונים חייבת להיות מונגשת בכל המובנים, הן בהיבט הצורני והן בהיבט המהותי. חשוב שהמוצגים במוזיאון ינגישו סוגיות חברתיות וישמשו כחוויה מלמדת או מעוררת תקשורת בינאישית חדשה אחרת. האוצר של המאה ה-21 חייב להיות ביקורתי ורפלקטיבי הוא צריך להתאים את עצמו כל הזמן לשינויים במצבים הקוגניטיביים המשתנים של המבקרים.

הביקור צריך להיות ביקור פעיל, כזה המותאם להבדלי המוטיבציה ומידת העניין של קהל מבקרים מגוון. בפני אנשי המוזיאון ניצב אתגר: משיכת קהל צעיר וחדש. לצורך כך נדרשת התחברות אל הדור הצעיר ויש הכרח להפגיש בין המחשבה הלינארית הנלמדת במסגרת מערכת החינוך לבין המחשבה האינטואיטיבית המופעלת בחיי היום יום. הביקור צריך להפוך לחוויה משחקית רב ממדית המדמה סיור עם מדריך אישי בעזרת  אמצעים טכנולוגים חדשניים, אשר מסוגלים לזהות את תחומי העניין של המבקר ולכוון לרצונו ולטעמו.

הבנת הסיפור היא מפתח משמעותי בחוויה שעובר המבקר כי כשלא מבינים, גם לא אוהבים ומבקרים באופן שלילי את האובייקטים ואת התערוכה כולה. אולם כשכן אוהבים וכן מבינים, הופכת התערוכה והעולם המוזיאלי לכלי מעצים ומעשיר, כזה המעניק למבקר, בכל גיל, ערך מוסף וחוויה ייחודית עזה ומשמעותית.

היטיב לבטא זאת המעצב היפני אוקי סאטו, שנבחר לאחרונה לאחד מחמשת המשפיעים בעולם העיצוב, אשר בהרצאה לרגל פתיחת התערוכה 'ננדו במוזיאון העיצוב חולון', אמר כי "האובייקטים המוצגים במוזיאון מאחדים אנשים בחשיבה. קיימת חשיבות רבה לגרום לאנשים ליהנות מהתערוכה ומהיצירתיות שלה, ללא הכוונה".

*אני מזמינה את כולכם לבקר בתערוכה ננדו, המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון ומציעה חוויה מרתקת ומרגשת.

'דיגיטף' – גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית מתקדמת

לא אחת אני מספרת כי אמי היתה גננת וחינוך לגיל הרך היה חלק משמעותי מאווירת הבית בו גדלתי ומהוויית חיי כילדה. בבגרותי בחרתי במסלול מקצועי שונה והתפתחתי בתחום הניהול, אולם לאורך כל השנים נושא ההשקעה וטיפוח הדור הצעיר – ליווה אותי בעשייה המקצועית. חזון 'חולון – עיר הילדים' צמח בין היתר על רקע זה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות חשתי צורך להעמיק ולהתמקצע בנושא הגיל הרך ולאחרונה אף סיימתי לימודי תואר שני בתחום זה. אחת הדילמות אשר מעסיקות אותי היא כיצד ניתן להתאים את תהליכי החינוך ואת העקרונות הפדגוגיים להתפתחויות ולאפשרויות הטכנולוגיות העצומות הנגישות כיום לכל אחד, וזאת, מבלי לתת לאמצעים "להשתלט" על המטרה. כלומר כיצד לרתום את האמצעים החדישים לטובת המטרה המרכזית, שהינה טיפוח ילדים סקרנים, תאבי דעת, בעלי יכולות חשיבה ויצירה, ולא פחות חשוב מכך בעלי יכולות חברתיות ומיומנויות כמו שיתוף פעולה, ומידות טובות כמו למשל אמפתיה וסובלנות לאחר?

גן הילדים הינו אחת המסגרות החינוכיות המוקדמות, אשר להן השפעה רבה מאוד על עיצובם של הילדים והתפתחותם בהמשך. יש הטוענים כי מסגרת זו ראוי לה שתישאר מעין 'שמורת טבע' חינוכית, כזו המשמרת תהליכי חינוך מסורתיים, המושתתים על חוויות חברתיות, חושיות ואחרות ותימנע מהכנסת הטכנולוגיות החדשניות, שממילא משתלטות על חיי בני האדם, כבר מרגע הולדתם. אני סבורה שלא ניתן ליצור מסגרת חינוכית משמעותית כשהיא מנותקת מכל מה שקורה סביבה ומהחוויות והעולם בו הילדים חיים ומתפקדים. יחד עם זאת, אני מאמינה שניתן למצוא מתכונת חכמה, כזו המשלבת אפשרויות טכנולוגיות בדרך נכונה, שאיננה מחטיאה את המטרה המרכזית, כפי שתיארתי קודם.

בימים אלה אנו שוקדים בחולון על תכנונו של 'דיגיטף' – גן ילדים דיגיטאלי – מסגרת חינוכית חדשנית ניסיונית, בה יבוא לידי ביטוי החיבור לטכנולוגיה הדיגיטאלית, הסובבת את הילדים בחיי היומיום כצרכנים וכיצרנים. בגן ילדים זה תיבנה סביבת למידה חינוכית על פי מאפייני התפיסות הפדגוגיות לגיל הרך, אולם לתוכה יישזרו באופן טבעי אמצעים טכנולוגיים עדכניים וחדשניים בתחומים שונים, כגון: אמנות, עיצוב, מוזיקה ומדע ויינתן ביטוי לפתרון בעיות, ליצירתיות, לעבודת צוות ולכלל המיומנויות הנדרשות בעידן הידע. בגן ישולבו אמצעים כמו שולחנות אינטראקטיביים דידקטיים, אולפן הקלטות, מדפסות תלת-ממד ועוד. וכך לדוגמה יוכלו הילדים להתנסות בשימוש במדפסת תלת-מימד על מנת לתכנן, לעצב ולייצר צעצועים, חלקים וכלים בגן.

הגן מיועד לגילאי 5, ויכלול מרכזי לימוד לפיתוח אוריינות, אומנויות, חשיבה מתמטית, יצירה, תיאטרון, מרכזי שמע, תזונה ומרכז למידה סוציו דרמטי כבכל גן ילדים. ייחודיותו וחדשנותו באות לידי ביטוי בשילוב מלא של טכנולוגיה דיגיטאלית בכל רחבי הגן כאמצעי  מעצים ומאתגר, המעודד סקרנות, חקר, ניסוי, הפעלה ויצירה, וכל זאת תוך שמירת רוח ואקלים גן ילדים.

בגן הדיגיטלי תהיה התייחסות ליחסי גומלין בין הפנים והחוץ: החצר תעוצב על פי העקרונות הקיימים בתוך המבנה פנימה. ישולבו בה אמצעי מדיה דיגיטלית, כשכאן הדגש יהיה על עידוד פעילות פיזית ותנועה, לדוגמה: 'גן הרפתקאות' דיגיטלי עם  מרחבי תנועה מאתגרים, קיר טיפוס, קורות שיווי משקל, וגם: ניסויים בחומרי בנייה מגוונים, הפעלת מנופים ועוד.

הגן יבנה בשכונת ג'סי כהן, במתחם קהילתי-טכנולוגי, מתוך תפיסה של שיתופי פעולה בין מספר מרכזים דיגיטליים, הנמצאים בסמוך לגן כגון 'המרכז לעיצוב דיגיטלי' והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab).

הגן יתפרש על פני כ- 200 מטרים מרובעים. 170 מ"ר מיועדים לשטחי הגן ו-30 מ"ר מיועדים למרכז משותף של הגן והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab). המרחב המשותף ישמש לפעילויות ילדי הגן בבוקר ולפעילויות המשך אחר הצהרים לקהילת תושבי השכונה והעיר. הגן יבנה בעיצוב אדריכלי מתקדם המשלב את רוח הגן ועקרונות הלימוד בגיל הרך יחד עם חדשנות טכנולוגית.

בימים אלה אנו מצויים בתהליך שמטרתו לגייס משאבים למימוש רעיון הגן הדיגיטלי והצטיידותו בציוד החדשני הנדרש. אני תקווה כי נצליח בכך וכי המתכונת החדשה תוכיח את עצמה וניתן יהיה ללמוד ממנה כדי להתקדם בתהליכי התאמת מערכת החינוך ומוסדותיה לאפשרויות ולהתפתחויות הדינמיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כל אדם במאה ה- 21.

כיכר העיר העתידית: התרחשות אמיתית במציאות וירטואלית

לפני זמן מה קיבלתי פנייה מילדה תושבת חולון שבה היא סיפרה כי בשעות הפנאי שלה היא וחבריה כמעט שאינם יוצאים מהבית, הם מתכתבים בפייסבוק ובווטסאפ וממשיכים ועושים זאת גם כאשר הם מתראים זה עם זה פנים אל פנים. ההורים שלה, כתבה הילדה, דווקא לוחצים עליה שתצא קצת החוצה לשחק בחוץ, כמו שהם עשו פעם, אבל בחוץ אין מה לעשות. "אולי אתם שם בעירייה" היא ביקשה, "תחשבו מה לעשות כדי שנוכל לשחק גם בחוץ בדברים שמעניינים אותנו?"

פניה זו ופניות דומות חיזקו בי את התחושה והמחשבה שקיימות אצלי כבר זמן רב: העולם הוירטואלי איננו יכול להיות האופציה היחידה. אנשים, גם בתקופתנו הדיגיטלית, מחפשים קשר חברתי, כמהים למפגשים בלתי אמצעיים פנים אל פנים. לאחרונה התפרסם מחקר על החשיבות הרבה של קשרים חברתיים בשימור היכולות השכליות והזיכרון של בני הגיל השלישי. ואם חברותיות ואינטראקציה אנושית כה מועילה למבוגרים, הרי ברור שהיא חיונית לילדים, הנמצאים בתקופת התפתחות ועיצוב גופני ואישיותי. הישיבה הממושכת מול מסכים היא ללא ספק אחר הגורמים התורמים לתופעה המדאיגה של משקל היתר כבר בגיל הצעיר.

מחקר אמריקאי בדק ומצא כי במאה ה- 19 היו מוכרים בארצות הברית כ- 200 משחקי חוץ חברתיים. מכל אלה נותרו כיום במקרה הטוב 30 משחקים מזוהים בלבד. את האחרים איש כבר אינו מכיר. היתרון של משחקי-חוץ הוא בתרומתם לפיתוח כישורים חברתיים, תכונות כמו כושר מנהיגות, מיומנויות של שיתוף פעולה, הפנמת כללים וחוקים וכמובן גם תנועה וכושר גופני.

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

אני סבורה שקצת כמו בציור המפורסם של ברוייגל "משחקי ילדות" – יש ערך בהחזרת הכיכרות לבני האדם בכלל ולילדים בפרט. לדעתי אפשר לעשות זאת בשילוב של אמצעים טכנולוגיים חדישים, העומדים כיום לרשותנו ו"מדברים" בשפתם וברוחם של הילדים היום.

אני רואה לנגד עיני כיכר, למשל כיכר המדיטק שלנו בחולון, אשר במשך כל שעות היום פעילה. היא משנה פניה על פי האוכלוסיות המבלות בה.

כך לדוגמא בשעות הבוקר מוקרנות על משטח האבן צורות וברקע נשמעת מוסיקה (אולי רק באוזניות המחוברות למכשירי טלפון או אייפד) ומדריך וירטואלי מעביר שיעור כושר גופני לאזרחים הוותיקים. בשעה אחרת של היממה, למשל בשעת בוקר מאוחרת, רצפת הכיכר הופכת ללוח שחמט ענק ופנסיונרים נפגשים כדי לבלות יחד במשחק חשיבה מאתגר זה. אחר הצהרים יכולה הכיכר ללבוש צבעים ססגוניים כשהורים עם ילדים יחסית צעירים נפגשים ומבלים יחד במשחקים שמתאימים לגיל. וכמובן הערב יכול להפוך לשעתם של בני הנוער והצעירים עם מסיבת דיסקו מנצנצת. בין יתר היתרונות שחשבתי עליהם הוא לאפשר ל"שחקנים" עצמם לבחור ולהפעיל, אולי באמצעות המכשירים הסלולריים, משחקים ופעילויות על פי רצונם, למשל בחלק מסוים מהשטח. אנשים נוספים יוכלו לראות ולהשתתף. והנה נוצר מפגש, יש חיבור שיכול להוביל לקשר.

כנס ערים חכמות ברצלונה 2014

בעיקרון מדובר בטכנולוגיה שכבר קיימת, האתגר הוא למצוא את היישום הנכון והמתאים לצרכים. מדובר כמובן בשלב קונספטואלי ובוודאי נדרש לשם כך מי שירים את הכפפה הטכנולוגית והעסקית-יזמית, אבל לפי דעתי זהו מקרה בו ניתן לנצל את הטכנולוגיה, שלכאורה יצרה ריחוק בין אנשים, לקידומו של תהליך הפוך של חיבור בין תושבים וחיזוק הקהילה, תוך הפחת חיים חדשים בכיכר העירונית ובמרחב הציבורי שהיא מספקת.

מה דעתכם?

'טיפ טף' – מקום חדש שיהפוך לכם את ההורות לחוויה מתגמלת

מצגת זאת דורשת JavaScript.

"אני כל כך אוהבת אותו, אבל הוא לא מפסיק לבכות, אני לא בטוחה למה ומנסה להבין מה הוא רוצה, אני נותנת לו משחק, מדברת אתו, מנסה להצחיק ובסוף שנינו בוכים, ביחד". כך סיפרה לי לאחרונה אם צעירה. היא כל כך חיכתה לתינוק שלה, התרגשה, דמיינה כיצד זה ייראה, ראתה את עצמה מבלה אתו, מחבקת, צוחקת וכל כך נהנית ומשהו פשוט לא מסתדר.

היום כבר לא בושה לומר ולהודות: גם להיות אמא ואבא – אפשר וצריך ללמוד. האינסטינקטים ההוריים לא תמיד שם בשביל להנחות אותנו וגם בתחום הלכאורה מאוד טבעי הזה – אפשר להשתפר וליהנות יותר.

לפני ימים אחדים וכחלק מתהליך ההכנה לקראת פתיחתו של 'טיפ טף' – מרכז חדש להורים וילדיהם הקטנטנים (לידה – גיל 3), שאנו מקימים בחולון, האזנתי יחד עם אנשי חינוך להרצאתה של פרופ' פנינה קליין. תורתה של פרופ' קליין בתחום הגיל הרך היא שעומדת בבסיס המרכז החדש.

אחד העקרונות החשובים אודותיהם פרופ' קליין מדברת הוא הורות כחוויה מהנה, משמחת ומעצימה הן להורים והן לילדים. מניסיוני כאם ומניסיונם של אחרים סביבי, אני יודעת שעם כל הכוונות הטובות, זה לעתים ממש לא כך. עם הולדתם של הילד או הילדה הבכורים, מגלים הורים רבים עולם שלם של התלבטויות ושאלות.

בהרצאתה האירה פרופ' קליין כמה מהדילמות ומהאתגרים, עמם מתמודדים הורים צעירים, לצד הדרכים והפתרונות שיציע המרכז להורים :

כיצד לעודד את ההורה ולתת לו תחושת יכולת? כיצד לתת תחושת יכולת לילד? איך מציבים גבולות אך גם גורמים לילד לחוש שאוהבים אותו? כיצד מתכננים נכון פעילות עם הילדים? מהי בכלל פעילות 'מותאמת' לילד שלנו? כיצד הופכים את הפעילות עם הילדים ל"כדאית"? מהו "תפריט מנטלי"?, איך מלמדים ילדים דברים חדשים, בקצב שלהם, מבלי לכפות עליהם דרך פעולה ובאופן המאפשר להם לטעות? כיצד כהורים אנו מתווכים מציאות, משחק או כל דבר אחר – לילדינו? כמה זמן אנו מקדישים לפעילות ממוקדת עם הילדים ללא הסחות ופעולות מקבילות? כיצד לתכנן פעילות עם ילדינו? כיצד ההתנהלות עם הפעוטות משפיעה על הטווח הארוך, על התפתחותם והצלחותיהם? מה השאיפות שלנו לגבי ילדינו? איך עושים את הדבר הנכון בזמן הנכון מבלי להקדים את המאוחר מבחינת צרכי הילד? איך מכינים ילד למציאות תחרותית, הישגית ולעתים מאכזבת מבלי ליצור לו בעצמינו עולם כזה?

במסגרת ההרצאה הוקרנו בפנינו מספר סרטונים, העוקבים אחר תהליך ההדרכה של ההורים על פי שיטת פרופ' קליין. יתרון הסרטונים הוא ביכולת להראות באופן מוחשי וויזואלי איך דפוסי התנהגות משתנים אצל הילד והוריו, בעקבות תהליך למידה והכוונה. באמצעות הסרטים הודגמו כמה מקווי היסוד לאורם פועלת השיטה.

ואלו מקצת מהעקרונות, ממש על קצה המזלג:

לכל התינוקות יש צורך להיות נאהבים ולהיות עם אדם השמח להיות עמהם. תנו לתינוק לחוש ולדעת שאתם אוהבים אותו, החזיקו אותו קרוב אליכם, תיהנו ממנו.

תנו לעצמכם את ההזדמנות להשקיע בילדכם וליהנות ממנו. ראו כמה אתם חשובים לו ומיוחדים בעיניו, עד כמה הוא זקוק לכם ואוהב אתכם יותר מאשר את האחרים.

תחושות חיוביות פותחות את הדלת לגדילה רגשית, חברתית ושכלית תוך תחושת אמון וקשר לאנשים.

תנו לילדיכם את מלוא ההזדמנות להתפתח כדי שיחד אתכם יוכל לחיות חיים מלאים וטובים יותר.

סקרנים? רוצים לדעת יותר? לשאול עוד שאלות ולקבל כיוונים חדשים? בקרוב במרכז החדש. יש למה לחכות.

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.