אחריות חברתית

במעלה הדרך ל'בגרות דיגיטלית' בחולון

במאמרו 'בגרות דיגיטלית', מגדיר רז הייפרמן, לשעבר ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית, מהי 'טרנספורמציה דיגיטלית': "תהליך של שינוי עסקי וארגוני משמעותי ומתמשך הנובע משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה דיגיטלית במטרה לשפר את הביצועים… את חווית הלקוח… ואת היישום של מודלים עסקיים חדשניים".

עיריות וגופים ציבוריים, ובהם גם עיריית חולון, יעברו בשנים הקרובות טרנספורמציה זו כדי שיהפכו לבעלי יתרון ולמובילים בשירות ועל מנת שיצליחו לשפר את חוויית הלקוחות – תושבי העיר.

וכך כותב הייפרמן: "ההצלחה של 'הטרנספורמציה הדיגיטלית' תלויה ב'בגרות הדיגיטלית' של העירייה. 'הבגרות הדיגיטלית' היא מדד ארגוני, המתאר את ההיקף, העומק והאפקטיביות בהם הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות, בביצוע עסקיו ויצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב בו הארגון נמצא בכל הקשור ליישום הטכנולוגיות הדיגיטליות, ליישום הכישורים והיכולות של מנהלי הארגון ועובדיו להתמודד בעידן הדיגיטלי וליישם כישורים בהטמעת חדשנות, מודלים עסקיים דיגיטליים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות".

הממדים, על פי רז הייפרמן, שיכולים להיבדק בעירייה לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' הם:

  1. החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית – האם קיימים?
  2. התרבות הארגונית – האם היא מעודדת חדשנות?
  3. חוויית הלקוח – האם העירייה מספקת חוויה ברמה גבוהה? באלו ערוצים?
  4. הכישורים הטכנולוגים- מה קיים ומה חסר?
  5. טכנולוגיה – מה רמת הגמישות של הארכיטקטורה הטכנולוגית של העירייה? האם השיטות ותהליכי העבודה תומכים בפיתוח מהיר וגמיש? האם קיים הידע?
  6. המבנה הארגוני – האם קיימת הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות בממד הדיגיטלי?
  7. יכולות – מהי רמת ההתקשרויות של הארגון לכל בעלי העניין ובכל סוגי הערוצים? מהי רמת ניהול התוכן בעירייה? האם תהליכי קבלת ההחלטות מבוססי נתונים?
  8. חדשנות – אם העירייה חושבת מנקודת המבט של התושב ורואה בכך חשיבות? האם העירייה מפתחת שירותים חדשים שהתושבים רוצים?

המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראלי דיגיטלי ומשרד הפנים, בסיוע רז הייפמן, יזמו ופיתחו את המדד לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' העירונית.

במחקר שנעשה על ידי חברת I.D.C  מוצג מודל המתאר 5 שלבי התפתחות לאבחון ה'בגרות הדיגיטלית'. כדי לדעת היכן נמצאת העירייה – עליה להשיב על שאלות ובהמשך לכך להגדיר את החזון והאסטרטגיה שיובילו אותה להתקדם בשלבי ההתפתחות.

ואלה הם השלבים והאופן בו ניתן למקם את העירייה:

  • שלב 1: עדיין אין חזון ואסטרטגיה דיגיטלית והעדיפות לנושא בעדיפות נמוכה.
  • שלב 2: העירייה מבצעת בחינות מזדמנות של הטכנולוגיה הדיגיטלית ומאפשרת ייזום והתנסות בטכנולוגיות שונות.
  • שלב 3: העירייה מטפלת בצורה מסודרת ואחידה ביוזמות דיגיטליות ומגדירה מתודולוגיות. לעירייה יש חזון דיגיטלי אולם הוא אינו בעדיפות גבוהה.
  • שלב 4: העירייה הגדירה חזון ואסטרטגיה דיגיטלית ברורים ודואגת לתקשר אותם לכל יחידות העירייה. הוקם צוות דיגיטלי שמוביל טרנספורמציה דיגיטלית.
  • שלב 5: העירייה בשלבים מתקדמים בתכנית הטרנספורמציה ומזהה הזדמנויות לשנות את מודל העבודה, ממנף כלכלה שיתופית מתפתחת ומייצר בידול ויתרון שרותי מובהק.

בעיריית חולון נבחרו 'מאיצים דיגיטליים', אשר תפקידם להפוך את השירותים הניתנים בעירייה לנגישים יותר לתושבים. הדבר מחייב שינוי מהיר בתהליכי העבודה והעמדת כלים מתקדמים למתן שירות ראוי לתושב בעידן הדיגיטלי.

חולון יוצאת לדרך חדשה ונכנסת לעידן הדיגיטלי במלוא העוצמה.

אחריות חברתית. זו האחריות שלנו!

מחשבות בעקבות זכייה בפרס משרד הפנים לאחריות חברתית

אחריות חברתית מבוססת על העיקרון המוסרי לפיו לארגונים ולגופים, גם אם הם נוצרו למטרות רווח, ישנה מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בה הם פועלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות אנו נתקלים במושג זה בהקשר של חברות עסקיות הלוקחות על עצמן, לצד פעילותן העסקית, להשקיע מאמץ ולתרום לחברה ולסביבה.

במקרה של גופים ציבוריים ניתן היה לחשוב שמיותר לדבר על אחריות חברתית, שכן עצם קיומם ופעילותם נובעים מתוקף אחריותם ומחויבותם החברתית.

אנו, הפועלים למען הציבור במסגרת השירות הציבורי, רואים חשיבות וערך בהתכוונות ומודעות לאחריותנו החברתית, אף שזו, לכאורה, הינה מובנת מאליה כתכלית קיומנו.

הרשויות המקומיות מצויות בחזית השירות הציבורי ומקיימות מגע ישיר ויומיומי עם ציבור לקוחותיהן, במגוון של תחומים. איכות הקשר הזה, אופיו, מגוון התחומים שהוא כולל, רגישותו לאוכלוסיות ולצרכים ייחודיים ועוד – משפיעים על חייהם היומיומיים של מיליוני תושבות ותושבים.

כזו היא למשל אמנת השירות, אמצעי שישמנו לפני 17 שנים בחולון ובזמנו נחשב חדשני. באמצעותו יכול כל תושב לדעת אלו שירותים הוא זכאי לקבל, באיזו רמת שירות ובאיזו מסגרת זמן. הדברים שקופים ומתפרסמים באתר העירוני ונערכת עליהם בקרה שוטפת על ידי, כשהמגמה למצוא תמיד איפה ניתן לעשות טוב יותר, מה צריך ואפשר לשפר. זו גם הסיבה שפרסמנו חוברת מודפסת ודיגיטאלית הנקראת "מישהו מטפל בך" ואחת למספר שנים היא עוברת ריענון והוצאה מחדש. זאת ללא קשר, ובמקביל לפרסום כל תחומי הפעילות ובעלי התפקידים באתר העירוני ופתיחת ערוצי תקשורת נוספים עם הציבור, למשל ברשת החברתית.

כל הדברים הללו, שכיום נראים טריוויאליים, לא היו מובנים מאליהם בעבר ולצערנו הם גם כיום אינם קיימים בכל רשות. השאיפה היא כמובן להקל יותר על כל מי שנזקק לשירות העירוני ולשכלל את האמצעים הטכנולוגיים, כך שכל אחד יוכל בעת הדיווח על תקלה לדעת מה הצפי לטיפול, בהתאם לאמנת השירות.

אולם אנו כעירייה לא מסתפקים בכך ובשבילנו התושבים אינם רק לקוחות, אנו רואים בתושבים שותפים. זו הסיבה שאנו מקיימים כבר מראשית כניסתי לתפקיד המנכ"לית, החל מגיבוש החזון הראשוני,  שורה של תהליכים לשיתוף הציבור, במהלכם הביע הציבור את דעתו במגוון נושאים כמו תכנית מתאר חדשה עליה עבדנו, רענון החזון העירוני, קידום תחום הצעירים ותכנית אב לילדים ונוער. מתוך אחריות חברתית ניסינו להגיע לציבור כמה שיותר רחב, כל אחד הוזמן להיכנס לאתר מיוחד שהקמנו ולהשתתף, לייצג את עצמו ואת רעיונותיו. עשינו גם פעילות כדי להגיע לאוכלוסיות ייחודיות כמו למשל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים עצמם, בהם אנו ממקדים את המאמצים. תחושותיהם, מחשבותיהם והצעותיהם של המשתתפים נלקחים בחשבון ומשפיעים על המדיניות העירונית.

האוכלוסיות המיוחדות קרובות ללבנו ואנו רואים כמשימה לאומית את הצורך ליצירת מודעות לשונה, תוך הבנת עולמו וצרכיו. מוזיאון הילדים שלנו מציג את עולם העיוורים, החרשים והזקנים, באמצעות שורה של פעילויות ומייצגים חווייתיים ומעסיק לשם כך אנשים הנמנים על אוכלוסיות אלה. עיוורים מובילים את מסלול 'דיאלוג בחשיכה', חירשים את 'הזמנה לשקט' וזקנים הם המדריכים הנפלאים של 'דיאלוג עם הזמן'.

גם במסגרת העירייה אנו מעסיקים אוכלוסיות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים, שאינם יכולים להתקבל לכל מקום עבודה, וזאת כדי ליצור להם חוויית עבודה כמו לכל אחד.

נושא ההתנדבות מעסיק אותי רבות וברור לי שתפקיד העירייה לעודד ולכוון אנשים בכלל ובני נוער וילדים בפרט לקחת חלק במשימות התנדבות בקהילה כגון קשר עם אנשים גלמודים, תחזוקה וגינון בבתי קשישים, סיוע במסגרת שי"ל (שירות ייעוץ לתושב) לאנשים המתקשים בהנהלות מול הבירוקרטיה, פעילות של עובדי עירייה במסגרת 'יום המעשים הטובים' ועוד.

כאמור, כחלק מהאחריות החברתית אנו כל הזמן מחפשים דרכים לשפר ולהשתפר, להפוך תהליכים ליעילים יותר, לבדוק אלו נושאים ניתן לשנות כדי לתת שירות פנימי וחיצוני מיטבי.

טוב עשה משרד הפנים בהחלטתו להעניק לרשויות המקומיות פרס כהערכה על אחריות חברתית, שגופים אלה מגלים במהלך העשייה השוטפת.

אני גאה כי זכינו להערכה על שורה של פעילויות ותהליכים המתקיימים אצלנו וביניהם: יישום חוק הנגישות באופן מתקדם ברחבי העיר, קיום אירועי תרבות לכלל התושבים, קידום ביטחון התושבים והיערכות לשעת חירום, שיתוף ציבור, עידוד התנדבות ועוד.