המרחב הציבורי

השליחות הסתיימה. הדרך נמשכת

"אנחנו יוצרים את ההיסטוריה של עצמנו בעולם הזה. אנחנו מודדים אושר וסבל, הצלחה וכישלון, על פי ציפיותינו ועל פי אמות המידה שלנו. מעולם לא חשתי ש'הגעתי'. אני יודע שהמטרות החשובות באמת בחיים לעולם אינן מושגות במלואן. הניסיון לחתור אליהן הוא המסע" (מורטון ל. מנדל)

חנוכת גן סיפור הצל של יואב. צילום: אלי נאמן

בימים אלה מגיעות לסיומן כ- 34 שנות עבודתי בעיריית חולון, מתוכן כמעט 24 שנים בתפקיד מנכ"לית העירייה ו- 22 שנים כמנהלת אגף תרבות ויו"ר ועדת אמנות. היו אלה שנים משמעותיות, מספקות ומאתגרות, שנים שעיצבו אותי, השפיעו על מי שאני, שנים בהן היתה לי הזכות להיות חלק מעירייה מובילה ומצוות גדול של אנשים ונשים איכותיים, אשר כולם ביחד הטביעו חותם על העיר חולון.

מעולם לא היה זה עבורי 'עוד תפקיד', ראיתי בכך שליחות ולאורך כל הדרך שאלתי את עצמי מה עוד ניתן לעשות למען העיר ותושביה ולמען העובדים, היכן אפשר לשפר ולהשתפר.

ביום הראשון ללימודים בגולדק מדיטק

לנגד עיניי עמדו הילדים, הדור הצעיר הגדל בחולון. יאנוש קורצאק מצוטט כמי שאמר: "אין ילדים שאין בהם כישרון, אלא שהכישרון – כמה וכמה דרכים ופתחים לו: יד, אוזן, עין… תנו להם תנאים למען יגדלו טובים יותר, למען יגדלו להיות מבוגרים שיביאו עמם עתיד טוב יותר לעולם".

צעד אחר צעד, יצקנו תשתית כדי לתת לילדי חולון ולילדי ישראל את האפשרות להתפתח ולצמוח. שאפנו להעניק חינוך במובן הרחב ביותר של המילה, בסיס עליו יצמחו הילדים לאזרחים בוגרים צמאי דעת, חושבים וסקרנים. היינו חלוצים בגישתנו זו. בנחישות ובעקביות הפכנו את חולון לעיר שטוב לגדול בה וחייבים לבקר בה. בהמשך גם מיצבנו ומיתגנו את העשייה בתודעה הציבורית תחת המותג 'עיר הילדים', שכולם מכירים ומוקירים.

כבר בראשית הדרך חוללנו מהפך בבתי הספר והגנים, חידשנו ובנינו מוסדות חינוך בסטנדרטים גבוהים מהמקובל, הדגשנו את ההיבטים האסתטיים כי האמנו במתן תנאים היוצרים אווירת למידה. בשים אלה נבנו בתי ספר חדשים ומאות גני ילדים חדשים ובנוסף שודרגו הגנים הוותיקים. הבנו את החשיבות של התכנים והפדגוגיה ויצאנו ביוזמות כמו בתי ספר מנגנים, תכניות מוסיקה, אמנות ומדע בגני ילדים ועוד. היינו חלוצים בהבנה שבעידן הנוכחי 'למידה משמעותית' היא קריטית והכשרנו את כל מנהלי בתי הספר לשיטת לימוד באמצעות פרוייקטים (PBL) אותה חוו באופן אישי בסן דייגו וכיום מיישמים במוסדות החינוך בחולון. הבנו שלימוד איננו יותר באמצעות חומרי לימוד כתובים והפכנו את חולון לעיר שהיא בית ספר אחד גדול (School In The City).

כשאני מביטה על העשייה הרבה בעיר ועל כמה מהמקומות המזוהים ביותר עם חולון אני חשה סיפוק רב. מוזיאון הילדים המצליח, שהוקם ביוזמתי, הלך והתרחב ועוסק בין היתר בקבלת האחר, מקרב את הציבור בכלל ואת הילדים בפרט לעולמם של עיוורים, חירשים וזקנים. המדיטק, מתחם תרבות מעורר השראה עם ספרייה מפוארת המביאה אליה בכל ימות השבוע קהל עצום של צעירים, מבוגרים, ילדים ואזרחים וותיקים, תיאטרון לילדים ונוער שהוא בעיני 'שמורת טבע תרבותית', בו הצגות איכות מפגישות את הילדים עם רעיונות, מחשבות וערכים, סינמטק בו לומדים תלמידי העיר כל כך הרבה דברים חשובים, באמצעות עולם היצירה הקולנועי.

מוזיאון הקומיקס והקריקטורות הייחודי מציע עולם מקסים ומרתק, מרכז תיאטרון הבובות עושה עבודה חינוכית מדהימה, תוך למידה משמעותית המממשת את תפיסת 'העיר כמרחב ידע וחינוך' – בית ספר אחד גדול ומלא אפשרויות. מוזיאון העיצוב, אשר הוקם ביוזמתי, מפגיש את הדור הצעיר עם ערכי העיצוב והחשיבה האסתטית וכמובן הציב את חולון גם על מפת התרבות העולמית. שורה של פסטיבלים עירוניים תורמים אף הם למהלך, כאלה הם 'פסטיבל ישראל לילדים', 'פסטיבל צלילי ילדות', 'פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות', 'פסטיבל אשה' ועוד. אני גאה במיוחד על רעיון 'גני הסיפור' הייחודי שלנו אותו יזמתי לפני כ- 15 שנים, כשבגנים הציבוריים הירוקים נפגשים בני הדור הצעיר עם עולם הספרות והאמנות באופן בלתי אמצעי וכחלק מתרבות הפנאי במרחב הציבורי.

כשיצאנו לדרך בחנו, תוך שיתוף קבוצות רבות של תושבים, את חוזקותיה וחולשותיה של חולון. גיבשנו חזון, בכל אחד מתחומי החיים העירוניים וקבענו יעדים לטווח המיידי, הבינוני והארוך. עם הזמן כתבנו תכניות אסטרטגיות, בנינו את הארגון בהתאם למטרות שהצבנו ומידי שנה בשנה הצבנו תכניות עבודה למימוש, ערכנו בקרה על מה שהשגנו, תוך התאמה והתקדמות על פי הנתונים והצרכים המשתנים. לפני שנים ספורות קראנו לציבור ליטול חלק פעיל בריענון החזון ואת אלפי הרעיונות אנו משלבים בתוכניותינו. קבענו כי חולון תהיה עיר גדולה, אך תציע גם משפחתיות וחיי קהילה וחום אנושי. הבנו את הצורך בהפיכתה של העיר למוקד משיכה לעסקים חדשים ואת הצורך בפיתוח אפשרויות נוספות לבילוי ופנאי.

אני גאה ושמחה שבמהלך התקופה החל לפעול מרכז הצעירים שנותן מענה לשכבת הגיל הזו וחשוב מאוד לחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר, נפתח ופועל בהצלחה רבה מתחם 'לה פארק' שהפך למוקד בילוי שוקק חיים עם היכל הספורט הנהדר לצדו, איזור התעשייה התפתח והיה למבוקש ביותר באזורנו ליזמים ולמשקיעים, נבנה מחלף וכניסה מדרום לעיר, מרכז עזריאלי חי ותוסס ויזמים נוספים העבירו את עסקיהם לחולון ואחרים בדרך. בשנים האחרונות גובשה ופורסמה תכנית המתאר 2030, המתווה את עתידה של חולון מבחינת פיתוח פיזי ובמקביל שיתפנו את הציבור בגיבוש תכניות ייעודיות לפיתוח שכונות ומתחמים כמו בתל גיבורים וברחוב סוקולוב.

יש עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. בשלבים שונים מצויות תכניות אב חשובות :לאזרחים וותיקים, לילדים, לחינוך חרדי, לתיירות ועוד.

בתוך הארגון ויחד עם חברות הבת, ישמנו שיטת עבודה חדשנית – קולקטיב אימפקט, שתכליתה לכנס את כל הגורמים לעבודה משותפת ומסונכרנת סביב מטרות משותפות. בתחום השירות לציבור, היינו החלוצים בהטמעת אמנת שירות ומדידה על של סל השירותים בלוח זמנים קבוע ובהשתפרות מתמדת, האמנה תמשיך ותלווה אותנו גם, כשהיעד הבא הוא קביעת חזון דיגיטלי ואסטרטגיות למימושו, במטרה להנגיש ולפשט את השירות לתושבים ולהפכו לחוויה חיובית עוד יותר.

ניתן למנות עוד שורה של פעולות, יוזמות, פרוייקטים שקרו בשנים אלה. באנו לחולל שינוי ואני מאמינה שעשינו זאת. אני שמחה שיכולתי לתרום לתהליך חשוב זה, אשר מיקם את חולון בתודעה הציבורית כעיר של עשייה ומצויינות, עיר שתושביה, בניגוד למצב לפני כ- 25 שנים – גאים בה. היינו מממוקדים ונחושים, התמדנו, למדנו והתקדמנו והשמיים הם הגבול.

תודה מקרב לב לראש העיר מוטי ששון, המוביל את העיר באהבה ובמחויבות אין קץ. תודה והערכה עמוקה לכל עובדי עיריית חולון וחברות הבת העירוניות, העושים עבודתם ברצון ובאהבה, לוקחים על עצמם לא אחת מטלות שמעבר לגזרת התפקיד הפורמלי, מתוך מסירות וחדוות יצירה תוך גילויי עזרה הדדית, אכפתיות ומקצועיות.

מאחלת הצלחה לראש העיר מוטי ששון, למנכ"ל העירייה יוסי סילמן ולכל צוות העובדים הוותיקים והחדשים כאחד. אני בטוחה כי חולון תמשיך ותצעד קדימה.

בתערוכה בגלריית החווה

עד כאן בבלוג זה. תודה על הזכות לשתף אתכם בעשייה הרבה והמספקת.

שלכם,

חנה

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

תכניות העבודה השנתיות – השלבים במעלה הדרך להגשמת החזון העירוני והתוכניות האסטרטגיות

כנס תוכניות עבוד החולוןכמידי שנה, ערכנו לאחרונה בחולון את כנס תכניות העבודה, בהשתתפות נרחבת של העובדים מדרגת מנהל מדור ועד המנהלים הבכירים בעירייה ונציגי חברות הבת, שהן שלוחות הביצוע של המדיניות העירונית. השנה, קדמו לכנס חודשים ארוכים של עבודה מאומצת בהטמעת שיטת עבודה חדשה – 'קולקטיב אימפקט', אשר מטרתה ליצור עבודה רוחבית משותפת לקידום משולב ומסונכרן של הדגשים העירוניים, תוך הפעלת חשיבה תוצאתית, התכווננות אל אוכלוסיות היעד ומדידת התוצאות בקרב אוכלוסיות אלה, בהמשך.

הדגשים העירוניים נגזרים מתוך החזון העירוני ומהתכניות האסטרטגיות, אשר נכתבו באמצעות תהליכי שיתוף ציבור נרחבים. התכניות האסטרטגיות, הלוא הן תכניות אב, משרטטות את האופן הכולל והמעמיק למימוש המדיניות העירונית במספר תחומים חשובים. בין תכניות האב שלנו מצויות: תכנית אב לילדים ונוער, תכנית אב לאזרחים ותיקים, תכנית אב לתיירות, תכנית אב לחינוך חרדי. בכל אחת מהתכניות מוגדרות המטרות והאופן בו אנו מתכננים להשיגן.

הכנת תכניות עבודה כנגזרת של החזון ותכניות האב, מביאה לידי ביטוי את מחויבות המנהלים להשגת המטרות המשותפות בכל תחומי העשייה העירונית. השנה, כבעבר, הצגתי בפני המשתתפים בכנס דגשים ורעיונות, כיווני חשיבה ודוגמאות לעשייה עירונית ממדינות שונות ברחבי העולם כמו למשל יפן, פינלנד, קוראה ואחרות, אשר השכילו ליישם חדשנות עירונית ופריצות דרך בתחומי השירות ואיכות חיי התושבים. אני מאמינה כי דוגמאות אלה מהוות מקור השראה ומעודדות את המנהלים להפעלה ויישום של חשיבה חדשנית ויצירתית, כמצופה מארגון מתקדם.

במסגרת הכנס בחרתי לשפוך אור על מספר תחומי עשייה מרכזיים, אותם הציגו מנהלים במסגרת קבוצות שיח (פאנלים). הדיונים היו מרתקים והמשתתפים גילו מעורבות ולהט מעוררי כבוד. התכניות המפורטות יוצגו ב'פורטולון' – אינטרה נט ארגוני וכך יוכל כל מנהל לראות את 'התמונה הכללית', להבין מה תפקידו בתוך המכלול, לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם גורמים שותפים ומשיקים – כל זאת כדי למקסם את סיכויי המימוש והביצוע של מה שמתוכנן.

אחד הספרים המעניינים, שמהווה מקור השראה עבורי, הוא ספרו של מורטון ל. מנדל בשיתוף ג'ון א. ברן – "הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות". שם כותב מנדל: "הסוד להצלחה – טמון באנשים. תמיד ניגשתי לעסקים כמו שמוסיקאי המנגן מוסיקה קלאסית קורא תווים. מה שחשוב הוא הלהט שאתה מנגן בו את התווים ככתבם וכלשונם…בין שאתה מנגן בכינור בתזמורת ובין שאתה עומד בראש מלכ"ר, ביצוע מופתי מחייב משמעת ומיקוד". שיתוף העובדים והמנהלים בקביעת מטרות משותפות ועבודה לרוחב הארגון הן שיוצרות את הלהט הנדרש להצלחה.

על בסיס הלהט של מנהלים מוכשרים וחדורי מוטיבציה להצליח, נקבעים דפוסי ההתנהלות ומופעלת בקרה אפקטיבית למדידת תוצאות וביצוע בפועל. "כולנו עלולים לטבוע בעומס", כותב מנדל, "…אם אתה מבקש להגיע לתפעול ללא דופי מתוך חתירה למצוינות, הדרך הטובה ביותר לשלוט בכל הפרטים היא לדאוג לרשימה ברורה שלהם…'ספר נתונים ומשימות' מאפשר מיקוד כזה. הוא מספק נראות לכל הדברים שצריך לעשות….'ספרי נתונים ומשימות' הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות".

כדי להבטיח צלילים ערבים אלה, אנו בחולון מפעילים 'ספרי נתונים', שהינם כלי העבודה המרכזיים שלנו ובכלל זה: מערכת תכנון תכניות העבודה, כזו המשתפת את כל הנוגעים בדבר, בתוך העירייה ומחוצה לה ומאפשרת לממש אינספור החלטות, המתקבלות מידי יום ביומו. וכן חוקי העזר, הנהלים העירוניים, אמנת השירות הפנימית והחיצונית עם רמות שירות ולחות זמנים לביצוע, אוגדן שירותים 'מישהו מטפל בך' ומערכת מעקב אחר פרוייקטים.

עלינו לזכור תמיד כי בכדי לייצר ערך עבור תושבי העיר, המבקרים בה ובעלי העסקים, נדרש מאתנו לעבוד בשיתופי פעולה כשכל השותפים מוכוונים להשגת אותן תוצאות מדידות, אשר יאפשרו לנו לבחון באופן עקבי ומתמשך את התקדמותנו להשגת היעדים ולמימוש החזון העירוני.

הרהורים על תפקידם של מוזיאונים, תערוכות ואוצרות במאה ה-21

נכתב בהשראת הרצאתו של המעצב אוקי סאטו *

AF9T0364המוזיאונים, במובנם המודרני מלווים את התרבות האנושית כבר מאות שנים, נראה כי דווקא בעידן התזזיתי והדינמי כל כך בו אנו חיים, לא רק שליחם לא נס, הם בעיני מהמוסדות החשובים ביותר בחברה. המוזיאונים משקפים את סדר היום החברתי ובמקביל מעלים נושאים לדיון ציבורי ובכך גם כותבים אותו. אולם בכדי להישאר רלוונטיים, על המוזיאונים 'להמציא את עצמם' כל העת מחדש, וזאת כדי שיצליחו במשימתם לתווך את עולמות הידע והתרבות האנושית – לציבור הרחב.

כדי לעמוד באתגר המוזיאונים לא יכולים להישאר סטטיים ופסיביים. עליהם ללמוד ליצור חוויה, להפוך את הקהל לפעיל, מעורב ושותף, הן בתהליכי האוצרות ובניית התערוכות בעת הביקור.

במוזיאונים,  'המקדשים המודרניים', לוקטו יחדיו מוצגים שונים, אשר נבחרו ו'הורמו מעם', כדי להיחשף לעין הציבור, בתוך סיפור מסגרת הנקרא 'תערוכה'. סיפור זה מבוסס על קבלת החלטות אוצרותית, אשר בוצעה באמצעות מחקר, איסוף מידע וגיבוש ידע והבנת התחום וכמובן גם על סמך תפיסות ערכיות ואסתטיות. בין אם מדובר בתערוכת אמנות, עיצוב, טבע, היסטוריה, אדריכלות או כל תחום אחר, למבקרים, הנכנסים אל תוך הסיפור המוזיאלי, ניתנת הזדמנות ללמוד משהו שאולי לא ידעו ולא פחות מכך, זוהי הזדמנות לעבור חוויה רגשית משמעותית.

אל החוויה הזו, חשוב בעיני לשים לב. בעולמנו הדינמי, המתחדש ובמקביל מתיישן כל העת, חשוף כל אדם למגוון אדיר של גירויים והסחות דעת. מכל עבר מבקשים לרגש אותנו, לעניין אותנו, לספר לנו על משהו שלא ידענו ומתרחש ממש כעת ואולי אנו מחמיצים. מודעות מרצדות, התראות מסנוורות, צלילים, צבעים ודימויים, קופצים, משתלבים וחודרים את תודעתנו, מבלי שאפילו נרגיש ונדמה כי אין סוף לריגושים.

האוצר עומד בפני אתגר, הוא מצוי בתחרות מתמשכת על לבם של המבקרים. הדרך בה האוצר ייבנה את התערוכה, האופן בו יספר לנו את הסיפור – ישפיעו על מידת ההתחברות, ההבנה והנאה של המבקר. ככל שהסיפור האוצרותי יהיה מעניין, מסקרן ומובן – תיווצר חוויה משמעותית יותר. כדי להצליח בכך נדרש האוצר לנטוש לרגע את איזור הנוחות המקצועי  שלו ולנסות להיכנס לנעליו של המבקר, להתחקות אחר צורת החשיבה שלו. האוצר צריך לשאול את עצמו מה עובר בראשו של המבקר העומד  מול פריט מסויים? למה הוא משווה אותו? איך הוא מנתח אותו? איזה רגש ותגובה המוצג יוצר?

בעידן שכולו קרוסלה של מולטימדיה ושל סמtרטפונים יש צורך בשילוב כלים חדשניים ואינטראקטיביים במופע התערוכה על מנת ליצור חוויה רב ממדית ורב חושית. התערוכה במוזאונים חייבת להיות מונגשת בכל המובנים, הן בהיבט הצורני והן בהיבט המהותי. חשוב שהמוצגים במוזיאון ינגישו סוגיות חברתיות וישמשו כחוויה מלמדת או מעוררת תקשורת בינאישית חדשה אחרת. האוצר של המאה ה-21 חייב להיות ביקורתי ורפלקטיבי הוא צריך להתאים את עצמו כל הזמן לשינויים במצבים הקוגניטיביים המשתנים של המבקרים.

הביקור צריך להיות ביקור פעיל, כזה המותאם להבדלי המוטיבציה ומידת העניין של קהל מבקרים מגוון. בפני אנשי המוזיאון ניצב אתגר: משיכת קהל צעיר וחדש. לצורך כך נדרשת התחברות אל הדור הצעיר ויש הכרח להפגיש בין המחשבה הלינארית הנלמדת במסגרת מערכת החינוך לבין המחשבה האינטואיטיבית המופעלת בחיי היום יום. הביקור צריך להפוך לחוויה משחקית רב ממדית המדמה סיור עם מדריך אישי בעזרת  אמצעים טכנולוגים חדשניים, אשר מסוגלים לזהות את תחומי העניין של המבקר ולכוון לרצונו ולטעמו.

הבנת הסיפור היא מפתח משמעותי בחוויה שעובר המבקר כי כשלא מבינים, גם לא אוהבים ומבקרים באופן שלילי את האובייקטים ואת התערוכה כולה. אולם כשכן אוהבים וכן מבינים, הופכת התערוכה והעולם המוזיאלי לכלי מעצים ומעשיר, כזה המעניק למבקר, בכל גיל, ערך מוסף וחוויה ייחודית עזה ומשמעותית.

היטיב לבטא זאת המעצב היפני אוקי סאטו, שנבחר לאחרונה לאחד מחמשת המשפיעים בעולם העיצוב, אשר בהרצאה לרגל פתיחת התערוכה 'ננדו במוזיאון העיצוב חולון', אמר כי "האובייקטים המוצגים במוזיאון מאחדים אנשים בחשיבה. קיימת חשיבות רבה לגרום לאנשים ליהנות מהתערוכה ומהיצירתיות שלה, ללא הכוונה".

*אני מזמינה את כולכם לבקר בתערוכה ננדו, המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון ומציעה חוויה מרתקת ומרגשת.

'דיגיטף' – גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית מתקדמת

לא אחת אני מספרת כי אמי היתה גננת וחינוך לגיל הרך היה חלק משמעותי מאווירת הבית בו גדלתי ומהוויית חיי כילדה. בבגרותי בחרתי במסלול מקצועי שונה והתפתחתי בתחום הניהול, אולם לאורך כל השנים נושא ההשקעה וטיפוח הדור הצעיר – ליווה אותי בעשייה המקצועית. חזון 'חולון – עיר הילדים' צמח בין היתר על רקע זה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות חשתי צורך להעמיק ולהתמקצע בנושא הגיל הרך ולאחרונה אף סיימתי לימודי תואר שני בתחום זה. אחת הדילמות אשר מעסיקות אותי היא כיצד ניתן להתאים את תהליכי החינוך ואת העקרונות הפדגוגיים להתפתחויות ולאפשרויות הטכנולוגיות העצומות הנגישות כיום לכל אחד, וזאת, מבלי לתת לאמצעים "להשתלט" על המטרה. כלומר כיצד לרתום את האמצעים החדישים לטובת המטרה המרכזית, שהינה טיפוח ילדים סקרנים, תאבי דעת, בעלי יכולות חשיבה ויצירה, ולא פחות חשוב מכך בעלי יכולות חברתיות ומיומנויות כמו שיתוף פעולה, ומידות טובות כמו למשל אמפתיה וסובלנות לאחר?

גן הילדים הינו אחת המסגרות החינוכיות המוקדמות, אשר להן השפעה רבה מאוד על עיצובם של הילדים והתפתחותם בהמשך. יש הטוענים כי מסגרת זו ראוי לה שתישאר מעין 'שמורת טבע' חינוכית, כזו המשמרת תהליכי חינוך מסורתיים, המושתתים על חוויות חברתיות, חושיות ואחרות ותימנע מהכנסת הטכנולוגיות החדשניות, שממילא משתלטות על חיי בני האדם, כבר מרגע הולדתם. אני סבורה שלא ניתן ליצור מסגרת חינוכית משמעותית כשהיא מנותקת מכל מה שקורה סביבה ומהחוויות והעולם בו הילדים חיים ומתפקדים. יחד עם זאת, אני מאמינה שניתן למצוא מתכונת חכמה, כזו המשלבת אפשרויות טכנולוגיות בדרך נכונה, שאיננה מחטיאה את המטרה המרכזית, כפי שתיארתי קודם.

בימים אלה אנו שוקדים בחולון על תכנונו של 'דיגיטף' – גן ילדים דיגיטאלי – מסגרת חינוכית חדשנית ניסיונית, בה יבוא לידי ביטוי החיבור לטכנולוגיה הדיגיטאלית, הסובבת את הילדים בחיי היומיום כצרכנים וכיצרנים. בגן ילדים זה תיבנה סביבת למידה חינוכית על פי מאפייני התפיסות הפדגוגיות לגיל הרך, אולם לתוכה יישזרו באופן טבעי אמצעים טכנולוגיים עדכניים וחדשניים בתחומים שונים, כגון: אמנות, עיצוב, מוזיקה ומדע ויינתן ביטוי לפתרון בעיות, ליצירתיות, לעבודת צוות ולכלל המיומנויות הנדרשות בעידן הידע. בגן ישולבו אמצעים כמו שולחנות אינטראקטיביים דידקטיים, אולפן הקלטות, מדפסות תלת-ממד ועוד. וכך לדוגמה יוכלו הילדים להתנסות בשימוש במדפסת תלת-מימד על מנת לתכנן, לעצב ולייצר צעצועים, חלקים וכלים בגן.

הגן מיועד לגילאי 5, ויכלול מרכזי לימוד לפיתוח אוריינות, אומנויות, חשיבה מתמטית, יצירה, תיאטרון, מרכזי שמע, תזונה ומרכז למידה סוציו דרמטי כבכל גן ילדים. ייחודיותו וחדשנותו באות לידי ביטוי בשילוב מלא של טכנולוגיה דיגיטאלית בכל רחבי הגן כאמצעי  מעצים ומאתגר, המעודד סקרנות, חקר, ניסוי, הפעלה ויצירה, וכל זאת תוך שמירת רוח ואקלים גן ילדים.

בגן הדיגיטלי תהיה התייחסות ליחסי גומלין בין הפנים והחוץ: החצר תעוצב על פי העקרונות הקיימים בתוך המבנה פנימה. ישולבו בה אמצעי מדיה דיגיטלית, כשכאן הדגש יהיה על עידוד פעילות פיזית ותנועה, לדוגמה: 'גן הרפתקאות' דיגיטלי עם  מרחבי תנועה מאתגרים, קיר טיפוס, קורות שיווי משקל, וגם: ניסויים בחומרי בנייה מגוונים, הפעלת מנופים ועוד.

הגן יבנה בשכונת ג'סי כהן, במתחם קהילתי-טכנולוגי, מתוך תפיסה של שיתופי פעולה בין מספר מרכזים דיגיטליים, הנמצאים בסמוך לגן כגון 'המרכז לעיצוב דיגיטלי' והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab).

הגן יתפרש על פני כ- 200 מטרים מרובעים. 170 מ"ר מיועדים לשטחי הגן ו-30 מ"ר מיועדים למרכז משותף של הגן והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab). המרחב המשותף ישמש לפעילויות ילדי הגן בבוקר ולפעילויות המשך אחר הצהרים לקהילת תושבי השכונה והעיר. הגן יבנה בעיצוב אדריכלי מתקדם המשלב את רוח הגן ועקרונות הלימוד בגיל הרך יחד עם חדשנות טכנולוגית.

בימים אלה אנו מצויים בתהליך שמטרתו לגייס משאבים למימוש רעיון הגן הדיגיטלי והצטיידותו בציוד החדשני הנדרש. אני תקווה כי נצליח בכך וכי המתכונת החדשה תוכיח את עצמה וניתן יהיה ללמוד ממנה כדי להתקדם בתהליכי התאמת מערכת החינוך ומוסדותיה לאפשרויות ולהתפתחויות הדינמיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כל אדם במאה ה- 21.

כיכר העיר העתידית: התרחשות אמיתית במציאות וירטואלית

לפני זמן מה קיבלתי פנייה מילדה תושבת חולון שבה היא סיפרה כי בשעות הפנאי שלה היא וחבריה כמעט שאינם יוצאים מהבית, הם מתכתבים בפייסבוק ובווטסאפ וממשיכים ועושים זאת גם כאשר הם מתראים זה עם זה פנים אל פנים. ההורים שלה, כתבה הילדה, דווקא לוחצים עליה שתצא קצת החוצה לשחק בחוץ, כמו שהם עשו פעם, אבל בחוץ אין מה לעשות. "אולי אתם שם בעירייה" היא ביקשה, "תחשבו מה לעשות כדי שנוכל לשחק גם בחוץ בדברים שמעניינים אותנו?"

פניה זו ופניות דומות חיזקו בי את התחושה והמחשבה שקיימות אצלי כבר זמן רב: העולם הוירטואלי איננו יכול להיות האופציה היחידה. אנשים, גם בתקופתנו הדיגיטלית, מחפשים קשר חברתי, כמהים למפגשים בלתי אמצעיים פנים אל פנים. לאחרונה התפרסם מחקר על החשיבות הרבה של קשרים חברתיים בשימור היכולות השכליות והזיכרון של בני הגיל השלישי. ואם חברותיות ואינטראקציה אנושית כה מועילה למבוגרים, הרי ברור שהיא חיונית לילדים, הנמצאים בתקופת התפתחות ועיצוב גופני ואישיותי. הישיבה הממושכת מול מסכים היא ללא ספק אחר הגורמים התורמים לתופעה המדאיגה של משקל היתר כבר בגיל הצעיר.

מחקר אמריקאי בדק ומצא כי במאה ה- 19 היו מוכרים בארצות הברית כ- 200 משחקי חוץ חברתיים. מכל אלה נותרו כיום במקרה הטוב 30 משחקים מזוהים בלבד. את האחרים איש כבר אינו מכיר. היתרון של משחקי-חוץ הוא בתרומתם לפיתוח כישורים חברתיים, תכונות כמו כושר מנהיגות, מיומנויות של שיתוף פעולה, הפנמת כללים וחוקים וכמובן גם תנועה וכושר גופני.

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

אני סבורה שקצת כמו בציור המפורסם של ברוייגל "משחקי ילדות" – יש ערך בהחזרת הכיכרות לבני האדם בכלל ולילדים בפרט. לדעתי אפשר לעשות זאת בשילוב של אמצעים טכנולוגיים חדישים, העומדים כיום לרשותנו ו"מדברים" בשפתם וברוחם של הילדים היום.

אני רואה לנגד עיני כיכר, למשל כיכר המדיטק שלנו בחולון, אשר במשך כל שעות היום פעילה. היא משנה פניה על פי האוכלוסיות המבלות בה.

כך לדוגמא בשעות הבוקר מוקרנות על משטח האבן צורות וברקע נשמעת מוסיקה (אולי רק באוזניות המחוברות למכשירי טלפון או אייפד) ומדריך וירטואלי מעביר שיעור כושר גופני לאזרחים הוותיקים. בשעה אחרת של היממה, למשל בשעת בוקר מאוחרת, רצפת הכיכר הופכת ללוח שחמט ענק ופנסיונרים נפגשים כדי לבלות יחד במשחק חשיבה מאתגר זה. אחר הצהרים יכולה הכיכר ללבוש צבעים ססגוניים כשהורים עם ילדים יחסית צעירים נפגשים ומבלים יחד במשחקים שמתאימים לגיל. וכמובן הערב יכול להפוך לשעתם של בני הנוער והצעירים עם מסיבת דיסקו מנצנצת. בין יתר היתרונות שחשבתי עליהם הוא לאפשר ל"שחקנים" עצמם לבחור ולהפעיל, אולי באמצעות המכשירים הסלולריים, משחקים ופעילויות על פי רצונם, למשל בחלק מסוים מהשטח. אנשים נוספים יוכלו לראות ולהשתתף. והנה נוצר מפגש, יש חיבור שיכול להוביל לקשר.

כנס ערים חכמות ברצלונה 2014

בעיקרון מדובר בטכנולוגיה שכבר קיימת, האתגר הוא למצוא את היישום הנכון והמתאים לצרכים. מדובר כמובן בשלב קונספטואלי ובוודאי נדרש לשם כך מי שירים את הכפפה הטכנולוגית והעסקית-יזמית, אבל לפי דעתי זהו מקרה בו ניתן לנצל את הטכנולוגיה, שלכאורה יצרה ריחוק בין אנשים, לקידומו של תהליך הפוך של חיבור בין תושבים וחיזוק הקהילה, תוך הפחת חיים חדשים בכיכר העירונית ובמרחב הציבורי שהיא מספקת.

מה דעתכם?

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.