מדיטק חולון

השליחות הסתיימה. הדרך נמשכת

"אנחנו יוצרים את ההיסטוריה של עצמנו בעולם הזה. אנחנו מודדים אושר וסבל, הצלחה וכישלון, על פי ציפיותינו ועל פי אמות המידה שלנו. מעולם לא חשתי ש'הגעתי'. אני יודע שהמטרות החשובות באמת בחיים לעולם אינן מושגות במלואן. הניסיון לחתור אליהן הוא המסע" (מורטון ל. מנדל)

חנוכת גן סיפור הצל של יואב. צילום: אלי נאמן

בימים אלה מגיעות לסיומן כ- 34 שנות עבודתי בעיריית חולון, מתוכן כמעט 24 שנים בתפקיד מנכ"לית העירייה ו- 22 שנים כמנהלת אגף תרבות ויו"ר ועדת אמנות. היו אלה שנים משמעותיות, מספקות ומאתגרות, שנים שעיצבו אותי, השפיעו על מי שאני, שנים בהן היתה לי הזכות להיות חלק מעירייה מובילה ומצוות גדול של אנשים ונשים איכותיים, אשר כולם ביחד הטביעו חותם על העיר חולון.

מעולם לא היה זה עבורי 'עוד תפקיד', ראיתי בכך שליחות ולאורך כל הדרך שאלתי את עצמי מה עוד ניתן לעשות למען העיר ותושביה ולמען העובדים, היכן אפשר לשפר ולהשתפר.

ביום הראשון ללימודים בגולדק מדיטק

לנגד עיניי עמדו הילדים, הדור הצעיר הגדל בחולון. יאנוש קורצאק מצוטט כמי שאמר: "אין ילדים שאין בהם כישרון, אלא שהכישרון – כמה וכמה דרכים ופתחים לו: יד, אוזן, עין… תנו להם תנאים למען יגדלו טובים יותר, למען יגדלו להיות מבוגרים שיביאו עמם עתיד טוב יותר לעולם".

צעד אחר צעד, יצקנו תשתית כדי לתת לילדי חולון ולילדי ישראל את האפשרות להתפתח ולצמוח. שאפנו להעניק חינוך במובן הרחב ביותר של המילה, בסיס עליו יצמחו הילדים לאזרחים בוגרים צמאי דעת, חושבים וסקרנים. היינו חלוצים בגישתנו זו. בנחישות ובעקביות הפכנו את חולון לעיר שטוב לגדול בה וחייבים לבקר בה. בהמשך גם מיצבנו ומיתגנו את העשייה בתודעה הציבורית תחת המותג 'עיר הילדים', שכולם מכירים ומוקירים.

כבר בראשית הדרך חוללנו מהפך בבתי הספר והגנים, חידשנו ובנינו מוסדות חינוך בסטנדרטים גבוהים מהמקובל, הדגשנו את ההיבטים האסתטיים כי האמנו במתן תנאים היוצרים אווירת למידה. בשים אלה נבנו בתי ספר חדשים ומאות גני ילדים חדשים ובנוסף שודרגו הגנים הוותיקים. הבנו את החשיבות של התכנים והפדגוגיה ויצאנו ביוזמות כמו בתי ספר מנגנים, תכניות מוסיקה, אמנות ומדע בגני ילדים ועוד. היינו חלוצים בהבנה שבעידן הנוכחי 'למידה משמעותית' היא קריטית והכשרנו את כל מנהלי בתי הספר לשיטת לימוד באמצעות פרוייקטים (PBL) אותה חוו באופן אישי בסן דייגו וכיום מיישמים במוסדות החינוך בחולון. הבנו שלימוד איננו יותר באמצעות חומרי לימוד כתובים והפכנו את חולון לעיר שהיא בית ספר אחד גדול (School In The City).

כשאני מביטה על העשייה הרבה בעיר ועל כמה מהמקומות המזוהים ביותר עם חולון אני חשה סיפוק רב. מוזיאון הילדים המצליח, שהוקם ביוזמתי, הלך והתרחב ועוסק בין היתר בקבלת האחר, מקרב את הציבור בכלל ואת הילדים בפרט לעולמם של עיוורים, חירשים וזקנים. המדיטק, מתחם תרבות מעורר השראה עם ספרייה מפוארת המביאה אליה בכל ימות השבוע קהל עצום של צעירים, מבוגרים, ילדים ואזרחים וותיקים, תיאטרון לילדים ונוער שהוא בעיני 'שמורת טבע תרבותית', בו הצגות איכות מפגישות את הילדים עם רעיונות, מחשבות וערכים, סינמטק בו לומדים תלמידי העיר כל כך הרבה דברים חשובים, באמצעות עולם היצירה הקולנועי.

מוזיאון הקומיקס והקריקטורות הייחודי מציע עולם מקסים ומרתק, מרכז תיאטרון הבובות עושה עבודה חינוכית מדהימה, תוך למידה משמעותית המממשת את תפיסת 'העיר כמרחב ידע וחינוך' – בית ספר אחד גדול ומלא אפשרויות. מוזיאון העיצוב, אשר הוקם ביוזמתי, מפגיש את הדור הצעיר עם ערכי העיצוב והחשיבה האסתטית וכמובן הציב את חולון גם על מפת התרבות העולמית. שורה של פסטיבלים עירוניים תורמים אף הם למהלך, כאלה הם 'פסטיבל ישראל לילדים', 'פסטיבל צלילי ילדות', 'פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות', 'פסטיבל אשה' ועוד. אני גאה במיוחד על רעיון 'גני הסיפור' הייחודי שלנו אותו יזמתי לפני כ- 15 שנים, כשבגנים הציבוריים הירוקים נפגשים בני הדור הצעיר עם עולם הספרות והאמנות באופן בלתי אמצעי וכחלק מתרבות הפנאי במרחב הציבורי.

כשיצאנו לדרך בחנו, תוך שיתוף קבוצות רבות של תושבים, את חוזקותיה וחולשותיה של חולון. גיבשנו חזון, בכל אחד מתחומי החיים העירוניים וקבענו יעדים לטווח המיידי, הבינוני והארוך. עם הזמן כתבנו תכניות אסטרטגיות, בנינו את הארגון בהתאם למטרות שהצבנו ומידי שנה בשנה הצבנו תכניות עבודה למימוש, ערכנו בקרה על מה שהשגנו, תוך התאמה והתקדמות על פי הנתונים והצרכים המשתנים. לפני שנים ספורות קראנו לציבור ליטול חלק פעיל בריענון החזון ואת אלפי הרעיונות אנו משלבים בתוכניותינו. קבענו כי חולון תהיה עיר גדולה, אך תציע גם משפחתיות וחיי קהילה וחום אנושי. הבנו את הצורך בהפיכתה של העיר למוקד משיכה לעסקים חדשים ואת הצורך בפיתוח אפשרויות נוספות לבילוי ופנאי.

אני גאה ושמחה שבמהלך התקופה החל לפעול מרכז הצעירים שנותן מענה לשכבת הגיל הזו וחשוב מאוד לחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר, נפתח ופועל בהצלחה רבה מתחם 'לה פארק' שהפך למוקד בילוי שוקק חיים עם היכל הספורט הנהדר לצדו, איזור התעשייה התפתח והיה למבוקש ביותר באזורנו ליזמים ולמשקיעים, נבנה מחלף וכניסה מדרום לעיר, מרכז עזריאלי חי ותוסס ויזמים נוספים העבירו את עסקיהם לחולון ואחרים בדרך. בשנים האחרונות גובשה ופורסמה תכנית המתאר 2030, המתווה את עתידה של חולון מבחינת פיתוח פיזי ובמקביל שיתפנו את הציבור בגיבוש תכניות ייעודיות לפיתוח שכונות ומתחמים כמו בתל גיבורים וברחוב סוקולוב.

יש עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. בשלבים שונים מצויות תכניות אב חשובות :לאזרחים וותיקים, לילדים, לחינוך חרדי, לתיירות ועוד.

בתוך הארגון ויחד עם חברות הבת, ישמנו שיטת עבודה חדשנית – קולקטיב אימפקט, שתכליתה לכנס את כל הגורמים לעבודה משותפת ומסונכרנת סביב מטרות משותפות. בתחום השירות לציבור, היינו החלוצים בהטמעת אמנת שירות ומדידה על של סל השירותים בלוח זמנים קבוע ובהשתפרות מתמדת, האמנה תמשיך ותלווה אותנו גם, כשהיעד הבא הוא קביעת חזון דיגיטלי ואסטרטגיות למימושו, במטרה להנגיש ולפשט את השירות לתושבים ולהפכו לחוויה חיובית עוד יותר.

ניתן למנות עוד שורה של פעולות, יוזמות, פרוייקטים שקרו בשנים אלה. באנו לחולל שינוי ואני מאמינה שעשינו זאת. אני שמחה שיכולתי לתרום לתהליך חשוב זה, אשר מיקם את חולון בתודעה הציבורית כעיר של עשייה ומצויינות, עיר שתושביה, בניגוד למצב לפני כ- 25 שנים – גאים בה. היינו מממוקדים ונחושים, התמדנו, למדנו והתקדמנו והשמיים הם הגבול.

תודה מקרב לב לראש העיר מוטי ששון, המוביל את העיר באהבה ובמחויבות אין קץ. תודה והערכה עמוקה לכל עובדי עיריית חולון וחברות הבת העירוניות, העושים עבודתם ברצון ובאהבה, לוקחים על עצמם לא אחת מטלות שמעבר לגזרת התפקיד הפורמלי, מתוך מסירות וחדוות יצירה תוך גילויי עזרה הדדית, אכפתיות ומקצועיות.

מאחלת הצלחה לראש העיר מוטי ששון, למנכ"ל העירייה יוסי סילמן ולכל צוות העובדים הוותיקים והחדשים כאחד. אני בטוחה כי חולון תמשיך ותצעד קדימה.

בתערוכה בגלריית החווה

עד כאן בבלוג זה. תודה על הזכות לשתף אתכם בעשייה הרבה והמספקת.

שלכם,

חנה

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

על פלורליזם, ילדים וחזון

כבר לפני שנים, כשלקחנו על עצמנו במסגרת החזון העירוני להיות 'עיר ילדים' או 'עיר גדולה לילדים' – היתה בכך התחייבות. התחייבנו לאפשר לילדים בכלל, ולילדים הגדלים בחולון בפרט – להתפתח, להרחיב אופקים ולהעמיק ידע. החלטנו לחשוף אותם לעולמות תרבות ויצירה אנושית, ובו בזמן להפוך אותם לאנשים חושבים, ערים לסביבתם ופתוחים לצורות חשיבה וסגנונות חיים מגוונים.

זו התפיסה המנחה אותנו מאז ועד היום. ולכן כל אחד ממוסדות התרבות שפועלים בעיר, פותח בפני מבוגרים וילדים חלון אל עולמות ידע ויצירה, ובו בזמן מפגיש את המבקרים עם תפיסות עולם, ערכים ואף ביקורת חברתית.
זה קורה באמצעות קריקטורות נשכניות במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, זה מתבטא במיצגי עיצוב חדשניים במוזיאון העיצוב, וזה בסיס קיומו של מוזיאון הילדים, המחנך לערכים כמו סובלנות, כיבוד האחר וקבלת השונה – כבר במסלולים לגיל הרך ביותר וכמובן במסלולי "הזמנה לשקט" ו"דיאלוג בחשיכה" המיועדים לבני נוער ולבוגרים.

קריקטורה של מישל קישקה

קריקטורה של מישל קישקה, שהוצגה במסגרת תערוכה שיזם חוג ההורים-פורום המשפחות השכולות למען שלום ופיוס. המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס חולון. ספטמבר 2009.

מתוך אותה גישה אנו מפעילים את מתחם המדיטק בשבתות, דבר אשר מוכיח את עצמו כמענה חשוב וצורך הכרחי עבור אלפי הורים וילדים, שזמן הפנאי היחידי שלהם הוא בסופי שבוע, ועל כן הם גודשים את המקום לבילוי משפחתי מעשיר – בהצגת תיאטרון איכותית, בקריאת ספרים ובמפגש חברתי נעים.

את הפתיחות הזאת ואת הרעיון שמותר להתווכח ואפשר לקיים דיון ואפילו מחלוקת, אך קודם כל מתוך ידע – אנו מטמיעים גם בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.

חבר הנאמנים של "היברו יוניון קולג'" ב'בית להיות' להטמעת תודעת השואה ולקחיה בחולון.

חבר הנאמנים של "היברו יוניון קולג'" ב'בית להיות' להטמעת תודעת השואה ולקחיה בחולון.

החודש ביקרה בחולון משלחת מעניינת; נציגים של חבר הנאמנים של "היברו יוניון קולג'"- המכון למדעי היהדות שמכשיר רבנים (ורַבּות) ברוח היהדות המתקדמת (רפורמית). התלוו אליהם פרחי רבנות, סטודנטים צעירים מארה"ב, שאת שנת לימודיהם הראשונה הם מקיימים בירושלים. עבור כל המשתתפים זהו ביקורם הראשון בחולון. הם צפו במצגת מקיפה על העיר, סיירו באתריה המרכזיים, בקרו ב'בית להיות' להטמעת תודעת השואה ולקחיה, קראו את הסיפור "דירה להשכיר" באנגלית בגן סיפור ושוחחו על הקשיים לחיות חיים משותפים בארץ, ביקרו במוזיאון הילדים ושמעו על הקהילה הרפורמית החדשה בעיר ("קודש וחול") ועל הפעילות הענפה של התחדשות יהודית בחולון.

חברי המשלחת קוראים את דירה להשכיר' בגן הסיפור בחולון.

חברי המשלחת קוראים את דירה להשכיר' בגן הסיפור בחולון.

היהדות הרפורמית חיה את המושג "יש יותר מדרך אחת להיות יהודי". אנשיה, שמהווים למעשה את רוב העולם היהודי, בעיקר בצפון אמריקה, אינם מבינים מהו הפגם בבית קפה הפתוח בשבת. הם זועמים כשהם שומעים שנשים אינן יכולות לשיר בטקסים ממלכתיים או שתמונותיהן מוסרות מעל שלטי חוצות. עבורם, ישנו מגוון של אפשרויות הפתוחות בפני כל אחת ואחד, ואסור, לכפות דרך אחת על כולם. הם מאמינים במושג "עשה לך רב/ה" ולא מבינים כיצד רבנים, עובדי ציבור בישראל, אינם מהססים לדבר סרה בנבחרי הציבור.

אני אינני רפורמית, למעשה בילדותי התחנכתי בבית ספר דתי, אבל אני שמחה שיש דרכי מחשבה נוספות שהתפתחו בקהילות אחרות, ושיש לנו מה ללמוד מהן; אני מאמינה ב"איש באמונתו יחיה", ושחלק מהיותנו מדינה דמוקרטית היא היכולת לחיות ביחד, גוונים שונים, בכפיפה אחת. לו יהי.

המוסד הציבורי – לא מה שחשבתם, חלק ב'

בפוסט הקודם סיפרתי איך המרכז הקהילתי הופך למקום 'מזמין' ופתוח המתאים את עצמו לצרכי הקהילה המגוונים והשונים. הפעם אני רוצה לספר על פעילות מקורית ויצירתית עם ערך מוסף חברתי כש"המוסד" הציבורי יוצא אל הקהילה ופועל כדי להשפיע על החיים בתוכה.

אני מאמינה כי אנו העוסקים בעשייה ציבורית צריכים לצאת אל הקהילה שלנו, לחוש את הדופק שלה ולמצוא את הכלים ליצור בה תהליכים חיוביים. משמעותי במיוחד הוא השינוי שבכוחנו לחולל באוכלוסיות מוחלשות.

בחולון, כעיר הנושאת את דגל התרבות לקחנו על עצמנו אתגר במסגרת המרכז לאמנות דיגיטלית. מדובר במרכז תרבות המהווה בית ליוצרים ואמנים בתחום אמנות מאוד חדשני, יש שיאמרו אפילו אליטיסטי. והנה, אנשי המרכז יוצאים אל רחובותיה וגניה הציבוריים של שכונת ג'סי כהן ומניעים בה תהליכים, רותמים ומשתפים תושבים – אשר מוצאים פתאום מקום, שבכלים המיוחדים שלו – מצליח להביא אותם לבטא את העדפותיהם המוסיקליות, תחביביהם המיוחדים, מנהגיהם ועוד.

פרויקט אדריכלות גסי כהןאחת מהפעילויות המרשימות שהתקיימו במסגרת הפרויקט היתה הקמת סטודיו לאדריכלות קהילתית, בו הכינו סטודנטים לאדריכלות תוכניות לעיצוב מחדש והרחבה של חמש דירות שיכון סטנדרטיות בשכונה. התוכניות נעשו תוך כדי עבודה משותפת עם הדיירים, חלקן תוך התחשבות בתקציב המוגבל שלהם.

במהלך הפרויקט הסטודנטים היו כפופים לרצונות ומאוויים של אנשים בשר ודם, לטוב ולרע. הם למדו שהמשפחה איתה הם עובדים אינה עשויה מקשה אחת והיו צריכים לגשר בין הרצונות השונים. רוב הסטודנטים נדרשו לעמוד בתקציב מוגבל שהוגדר להם מראש על ידי הדיירים, או לנסות להפחית את העלויות כמה שאפשר. הם היו צריכים להתחשב בחוקי התכנון והבניה ובמגבלות של המבנים עצמם, שרובם נבנו בבנייה טרומית.

תערוכה של התוצרים והתוכניות הוצגה לקהל הרחב בחלל תצוגה חדש שהוקם ממש בתוך המרכז המסחרי הוותיק של השכונה ונקרא "דיגיטלית- סניף ג'סי".

בסרטון המצורף ניתן לטעום על קצה המזלג מהעשייה הייחודית של המרכז לאמנות דיגיטלית בפרויקט גסי כהן. צפייה בסרטון משרה אופטימיות – שאכן כן – אמנות יכולה להשפיע, שהמגזר הציבורי יכול וצריך למצוא את הדרכים להתחבר לאוכלוסיה אותה הוא משרת ולגרום לה להפיק מעצמה את מה שיש בה ויקדם אותה.

פעילויות רבות בתחום הקהילה נעשות במוסדות עירוניים נוספים דוגמת מוזיאון הקריקטורה והקומיקס במתכונת ניידת: מוזיאון TAKE AWAY     מוזיאון הנודד אל בית הספר ואל הקהילה ומציע את החוויה לכל התלמידים בבית ספרם. פרויקט אחר עם אוריינטציה קהילתית המתקיים במוזיאון הקומיקס הינו הכשרת נערות במסגרת המחויבות האישית בתחום הקומיקס כדי שלאחר מכן הן תצאנה לשכונת גסי כהן ובמסגרת מתנ"ס לזרוס תדרכנה קורס קומיקס בהתנדבות. מהקורס ייהנו ילדים אשר באופן אחר כנראה לא היו נחשפים לתחום זה.

אנחנו והעיצוב או למה דווקא עיצוב?

קארין צור - אפודה מברונזה וזהב

עבודה של קארין צור, אפודה מברונזה וזהב מתוך התערוכה 'הבהלה לרעב' בגלריית החווה, 11.1-3.3.2011

במאמר על "העידן בו ישלוט העיצוב" כותבת פולה אנטונלי, האוצרת הראשית לאדריכלות ולעיצוב במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק: "העיצוב התפשט כמו גז כמעט לכל היבט של הפעילות האנושית, ממדע וחינוך ועד לפוליטיקה וקביעת מדיניות. הסיבה פשוטה: אחת המשימות החשובות ביותר של עיצוב היא לסייע לאנשים להתמודד עם שינויים".

היום כבר ברור כי הגלובליזציה והתהליכים הכלכליים העולמיים מובילים לשינויים משמעותיים באורח החיים של כולנו. אנו מוצפים במוצרים זולים ולכלכלה המודרנית אין אפשרות להתחרות בעלויות כח האדם הקיימות במדינות כמו סין ושאר מדיניות אסיה.

היתרון היחסי שלנו הוא ידע ויצירתיות.

העיצוב משלב בין שני אלה.

אני מאמינה כי עיצוב יהפוך בשנים הבאות לחלק משמעותי יותר ויותר בכל מוצר שנצרוך ובכל פעולה שנבצע בחיי היום יום. כבר היום אנו עדים לתהליכי עיצוב הנטמעים  בחיינו ולאחר שהם שם – נדמה כי תמיד היו שם, ואיך אפשר בלעדיהם.

מה שפעם היה מותרות הוא היום המובן מאליו.

אני סבורה כי אחד מענפי הייצוא המרכזיים של מדינת ישראל בשנים הבאות יהיה עיצוב ועל כן קידום הידע בתחום זה – הוא בעיני משימה לאומית.

העבודה  Domestic Animals_Radiator, 2008 של Guus Van Leeuwen

העבודה Domestic Animals_Radiator, 2008 של Guus Van Leeuwen , צולם על ידי Renee van der Hulst, מתוך התערוכה הרביעית במויאון העיצוב חולון. פתיחה: 27 בינואר 2011

העיר חולון המבקשת להוביל ולהשפיע על החברה ועל התרבות בישראל – נרתמת לקידום נושא זה בתיאוריה ובמעשה.

מוזיאון העיצוב חולון הינו גולת הכותרת והוא משקף את מחויבותה המתמשכת של העיר חולון לחינוך ולתרבות ואת שאיפתה לקדם את תחום העיצוב למקום מרכזי בסדר היום התרבותי של ישראל.

בחזון העירוני שלנו הכרזנו כי: חולון תהווה מוקד פעילות בינלאומי מוביל לחדשנות בעולם העיצוב.

בדגשים העירוניים לשנת 2011 קבענו כי: "תוטמע שפת העיצוב בהוויה העירונית והחינוכית תוך יישום עקרונות אקולוגיים ב"שפת הרחוב בעיר", עוד ציינו כי: "קידום אזור התעשייה חולון ייעשה תוך שילוב יכולות העיצוב והידע הקיימות בעיר לשם פיתוח התעשייה והעסקים הפועלים כיום ומשיכת יזמים חדשים"

ובשטח דברים קורים.

עבודה של מיכל מרום מתוך התערוכה 'זרימה טבעית'

עבודה של מיכל מרום מתוך התערוכה 'זרימה טבעית' בגלריית חנקין. 19.1-26.2.2011

כך לדוגמא כל הגלריות העירוניות שלנו מתמקדות זו השנה השנייה בתערוכות בנושא העיצוב על מגוון ביטוייו.

בקרוב, כך אנו מקווים, נממש את תוכניתנו להקים סדנאות למעצבים בתוך אזור התעשייה, בהן הם יוכלו ליצור ולייצר בתנאי חממה. שם הם יוכלו לפרוח ולצאת לדרכם העצמאית לאחר שירכשו ניסיון ושם.

ובחודש מאי השנה עיריית חולון ומוזיאון העיצוב חולון בשיתוף עם קהילת המעצבים הישראלית יקיימו שבוע של אירועי עיצוב במוזיאון וברחבי העיר. יוזמה זו היא נדבך נוסף בתהליך אותו מובילה העיר לקידום העיצוב בישראל והפיכתה של חולון למרכז עיצוב ארצי.

"העידן החדש הזה כבר החל", כותבת פולה אנטונלי, "העיצוב נע לכיוון מרכז הבמה של המסע האנושי הנצחי שמטרתו יצירת יופי מתוך הכרח". לא נותר לי אלא להסכים עמה ולקוות כי נזכה לראות בתוצאות תרומתנו הצנועה לתהליך חשוב זה.

לסיום, אתם מוזמנים לצפות בסרט אודות חולון עיר העיצוב ששודר בערוץ החיים הטובים (מפאת אורכו הסרט בשני חלקים). צפייה מהנה!

היצירה האנושית, היצירה הטבעית

לאחר דורות של התפתחות התרבות האנושית על כל תחומיה – שב האדם ומחפש את הראשוני, הטבעי, את העל אנושי

לאחרונה נערך במדיטק בחולון כנס מרתק תחת הכותרת: "עדן מעשה אדם".

בכנס לקחו חלק אדריכלים, מתכננים ואנשי אקדמיה מהארץ ומהעולם, אשר דנו באתגרים החדשים עמם צריך האדם להתמודד בימינו. בין היתר סקרו המשתתפים את הצעדים הנעשים להפעלה ולשיקום מערכות אקולוגיות, פארקים וטבע עירוני, בארץ ובחו"ל. הייתה זו עבור כל הנוכחים הזדמנות להציץ לאופן שבו העתיד עשוי או עלול להראות.

כבר בצרפנו את המילים: "עדן" ו-"מעשה אדם" – נדמה כי לפנינו פרדוקס. ואכן, שנים ארוכות נדמה היה כי היצירה האנושית והיצירה הטבעית – לא יילכו יחדיו.

האדם, אשר גורש מגן העדן, ביקש ליצור לו באמצעות תבונתו וכישרונותיו הרבים – גן עדן חדש משלו. הוא למד והתפתח, התנסה והתקדם והגיע להישגים מופלאים.

אך ראה זה פלא – לאחר דורות של התפתחות התרבות האנושית על כל תחומיה – שב האדם ומחפש את הראשוני, הטבעי, את העל אנושי, יש יאמרו הרוחני, ואת הקשר אל – הטבע, האדמה, האוויר והמים – שנדמה כי מוצו, נוצלו וקצת נעלמו.

כיום, בעולם אורבאני, סינטטי, ווירטואלי – גוברת ההכרה בצורך, ומתגבר החיפוש, אחר הקשר הכפול: הקשר בין בני האדם לטבע והקשר בין בני האדם זה לזה. ויותר ויותר נראה כי אין האחד אפשרי ללא האחר. אנשים מחפשים קשר אנושי, התחברות, משמעות כחלק מזיקה למקום, לקהילה, לנוף.

הבנה זאת מולידה את התגייסותם של המוחות האנושיים הטובים ביותר ובעלי כושר היצירה וההמצאה הנפלא – להפנות את מאמציהם לחיפוש מחודש של הטבע ולהקצאת מקום של כבוד לשורשים – תרתי משמע – גם ובמיוחד – בעולם של אספלט ומציאות וירטואלית.

אנו בחולון הפכנו את היצירה האנושית, את התרבות, האמנות והעיצוב – לדגל ולהוויה יומיומית, לחלק בלתי נפרד ברמה הפיזית כמו גם באורח החיים. גיבשנו זהות מקומית ייחודית ויצרנו מוקד משיכה ועניין ואף זכינו להכרה ולהערכה מבית ומחוץ.

ודווקא משום כך – אנו מבינים כיום, יותר מבעבר, כי התשתית לכל, התשתית הראשונית והבסיסית ההולכת ונעלמת מחיינו – היא התשתית הטבעית, אותו מצע שבלעדיו לא היה האדם הולך ומתפתח והופך לאדון הארץ.

פארק החולות, אותו אנו מקדמים בחולון – הוא בדיוק הביטוי והדוגמה לתפיסה האומרת כי יש צורך וחשיבות עמוקה בשימור אוצרות הטבע דווקא בעולם אורבאני, תרבותי בו ההתערבות האנושית הפכה לחזות הכל כמעט.

וכך אנו כעיר שמיתגה עצמה ויצרה יש מאין וחרתה על דגלה תרבות ועיצוב – מבקשים לתת ביטוי למסר הקורא לאדם ולתרבות האנושית להתגייס לטובת כל מה שהיה כאן קודם.

דוגמא נקודתית אך משמעותית הינה פרוייקט שימור המינים המקוריים המאפיינים את חולות האזור תוך מיגור המינים הפולשים. החברה להגנת הטבע, העירייה ומערכת החינוך שלנו חברו יחדיו למשימה שכותרתה: "תלמידים עוקרים צמחים פולשניים ושומרים על חולות חולון". הילדים חווים מגע פיזי עם החול, עם הנוף, בידיהם שלהם עושים מעשה, מבינים את משמעות הפלישה הביולוגית ו"מרוויחים" חווייה, ידע, הבנה, נתינה ותרומה לסביבתם.

הפעולות מתועדות וישמשו בסיס לתהליך חינוכי מקיף, הנעשה במסגרת תכנון פארק עירוני.

אט אט אם כן התובנה לפיה הטבע והתרבות האנושית שרויים בעימות זה עם זה, מתחלפת בהבנה כי האדם והטבע הינם "רקמה אנושית חיה אחת".

כל מי שעוסק בהתוויית מדיניות ובתכנון עירוני יצטרך לתת דעתו על סוגיות אלה במידה הולכת ומתרחבת – פשוט כי אין לנו ברירה אחרת.

smallpolshim
DSCF6025_renamed_19802-small
נלחמים בפולשים ב"פארק החולות" בחולון. כ- 800 תלמידי חטיבות הביניים "ארן" ו"אלון" ותיכון "אילון" יצאו לאחרונה ל"פארק החולות" כדי לעקור את הצמח הפולש "טיונית  החולות". עם התפשטותם, דוחקים הצמחים הללו את מיני הצומח  והחי הטבעיים ומאיימים על בית הגידול הטבעי שלהם. המבצע,  שחשף את התלמידים לנושאים ערכיים הקשורים בשמירת הטבע, נערך בשיתוף עיריית חולון, מחלקת  החינוך, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה.