מיתוג עירוני

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

תכניות העבודה השנתיות – השלבים במעלה הדרך להגשמת החזון העירוני והתוכניות האסטרטגיות

כנס תוכניות עבוד החולוןכמידי שנה, ערכנו לאחרונה בחולון את כנס תכניות העבודה, בהשתתפות נרחבת של העובדים מדרגת מנהל מדור ועד המנהלים הבכירים בעירייה ונציגי חברות הבת, שהן שלוחות הביצוע של המדיניות העירונית. השנה, קדמו לכנס חודשים ארוכים של עבודה מאומצת בהטמעת שיטת עבודה חדשה – 'קולקטיב אימפקט', אשר מטרתה ליצור עבודה רוחבית משותפת לקידום משולב ומסונכרן של הדגשים העירוניים, תוך הפעלת חשיבה תוצאתית, התכווננות אל אוכלוסיות היעד ומדידת התוצאות בקרב אוכלוסיות אלה, בהמשך.

הדגשים העירוניים נגזרים מתוך החזון העירוני ומהתכניות האסטרטגיות, אשר נכתבו באמצעות תהליכי שיתוף ציבור נרחבים. התכניות האסטרטגיות, הלוא הן תכניות אב, משרטטות את האופן הכולל והמעמיק למימוש המדיניות העירונית במספר תחומים חשובים. בין תכניות האב שלנו מצויות: תכנית אב לילדים ונוער, תכנית אב לאזרחים ותיקים, תכנית אב לתיירות, תכנית אב לחינוך חרדי. בכל אחת מהתכניות מוגדרות המטרות והאופן בו אנו מתכננים להשיגן.

הכנת תכניות עבודה כנגזרת של החזון ותכניות האב, מביאה לידי ביטוי את מחויבות המנהלים להשגת המטרות המשותפות בכל תחומי העשייה העירונית. השנה, כבעבר, הצגתי בפני המשתתפים בכנס דגשים ורעיונות, כיווני חשיבה ודוגמאות לעשייה עירונית ממדינות שונות ברחבי העולם כמו למשל יפן, פינלנד, קוראה ואחרות, אשר השכילו ליישם חדשנות עירונית ופריצות דרך בתחומי השירות ואיכות חיי התושבים. אני מאמינה כי דוגמאות אלה מהוות מקור השראה ומעודדות את המנהלים להפעלה ויישום של חשיבה חדשנית ויצירתית, כמצופה מארגון מתקדם.

במסגרת הכנס בחרתי לשפוך אור על מספר תחומי עשייה מרכזיים, אותם הציגו מנהלים במסגרת קבוצות שיח (פאנלים). הדיונים היו מרתקים והמשתתפים גילו מעורבות ולהט מעוררי כבוד. התכניות המפורטות יוצגו ב'פורטולון' – אינטרה נט ארגוני וכך יוכל כל מנהל לראות את 'התמונה הכללית', להבין מה תפקידו בתוך המכלול, לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם גורמים שותפים ומשיקים – כל זאת כדי למקסם את סיכויי המימוש והביצוע של מה שמתוכנן.

אחד הספרים המעניינים, שמהווה מקור השראה עבורי, הוא ספרו של מורטון ל. מנדל בשיתוף ג'ון א. ברן – "הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות". שם כותב מנדל: "הסוד להצלחה – טמון באנשים. תמיד ניגשתי לעסקים כמו שמוסיקאי המנגן מוסיקה קלאסית קורא תווים. מה שחשוב הוא הלהט שאתה מנגן בו את התווים ככתבם וכלשונם…בין שאתה מנגן בכינור בתזמורת ובין שאתה עומד בראש מלכ"ר, ביצוע מופתי מחייב משמעת ומיקוד". שיתוף העובדים והמנהלים בקביעת מטרות משותפות ועבודה לרוחב הארגון הן שיוצרות את הלהט הנדרש להצלחה.

על בסיס הלהט של מנהלים מוכשרים וחדורי מוטיבציה להצליח, נקבעים דפוסי ההתנהלות ומופעלת בקרה אפקטיבית למדידת תוצאות וביצוע בפועל. "כולנו עלולים לטבוע בעומס", כותב מנדל, "…אם אתה מבקש להגיע לתפעול ללא דופי מתוך חתירה למצוינות, הדרך הטובה ביותר לשלוט בכל הפרטים היא לדאוג לרשימה ברורה שלהם…'ספר נתונים ומשימות' מאפשר מיקוד כזה. הוא מספק נראות לכל הדברים שצריך לעשות….'ספרי נתונים ומשימות' הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות".

כדי להבטיח צלילים ערבים אלה, אנו בחולון מפעילים 'ספרי נתונים', שהינם כלי העבודה המרכזיים שלנו ובכלל זה: מערכת תכנון תכניות העבודה, כזו המשתפת את כל הנוגעים בדבר, בתוך העירייה ומחוצה לה ומאפשרת לממש אינספור החלטות, המתקבלות מידי יום ביומו. וכן חוקי העזר, הנהלים העירוניים, אמנת השירות הפנימית והחיצונית עם רמות שירות ולחות זמנים לביצוע, אוגדן שירותים 'מישהו מטפל בך' ומערכת מעקב אחר פרוייקטים.

עלינו לזכור תמיד כי בכדי לייצר ערך עבור תושבי העיר, המבקרים בה ובעלי העסקים, נדרש מאתנו לעבוד בשיתופי פעולה כשכל השותפים מוכוונים להשגת אותן תוצאות מדידות, אשר יאפשרו לנו לבחון באופן עקבי ומתמשך את התקדמותנו להשגת היעדים ולמימוש החזון העירוני.

אחריות חברתית. זו האחריות שלנו!

מחשבות בעקבות זכייה בפרס משרד הפנים לאחריות חברתית

אחריות חברתית מבוססת על העיקרון המוסרי לפיו לארגונים ולגופים, גם אם הם נוצרו למטרות רווח, ישנה מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בה הם פועלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות אנו נתקלים במושג זה בהקשר של חברות עסקיות הלוקחות על עצמן, לצד פעילותן העסקית, להשקיע מאמץ ולתרום לחברה ולסביבה.

במקרה של גופים ציבוריים ניתן היה לחשוב שמיותר לדבר על אחריות חברתית, שכן עצם קיומם ופעילותם נובעים מתוקף אחריותם ומחויבותם החברתית.

אנו, הפועלים למען הציבור במסגרת השירות הציבורי, רואים חשיבות וערך בהתכוונות ומודעות לאחריותנו החברתית, אף שזו, לכאורה, הינה מובנת מאליה כתכלית קיומנו.

הרשויות המקומיות מצויות בחזית השירות הציבורי ומקיימות מגע ישיר ויומיומי עם ציבור לקוחותיהן, במגוון של תחומים. איכות הקשר הזה, אופיו, מגוון התחומים שהוא כולל, רגישותו לאוכלוסיות ולצרכים ייחודיים ועוד – משפיעים על חייהם היומיומיים של מיליוני תושבות ותושבים.

כזו היא למשל אמנת השירות, אמצעי שישמנו לפני 17 שנים בחולון ובזמנו נחשב חדשני. באמצעותו יכול כל תושב לדעת אלו שירותים הוא זכאי לקבל, באיזו רמת שירות ובאיזו מסגרת זמן. הדברים שקופים ומתפרסמים באתר העירוני ונערכת עליהם בקרה שוטפת על ידי, כשהמגמה למצוא תמיד איפה ניתן לעשות טוב יותר, מה צריך ואפשר לשפר. זו גם הסיבה שפרסמנו חוברת מודפסת ודיגיטאלית הנקראת "מישהו מטפל בך" ואחת למספר שנים היא עוברת ריענון והוצאה מחדש. זאת ללא קשר, ובמקביל לפרסום כל תחומי הפעילות ובעלי התפקידים באתר העירוני ופתיחת ערוצי תקשורת נוספים עם הציבור, למשל ברשת החברתית.

כל הדברים הללו, שכיום נראים טריוויאליים, לא היו מובנים מאליהם בעבר ולצערנו הם גם כיום אינם קיימים בכל רשות. השאיפה היא כמובן להקל יותר על כל מי שנזקק לשירות העירוני ולשכלל את האמצעים הטכנולוגיים, כך שכל אחד יוכל בעת הדיווח על תקלה לדעת מה הצפי לטיפול, בהתאם לאמנת השירות.

אולם אנו כעירייה לא מסתפקים בכך ובשבילנו התושבים אינם רק לקוחות, אנו רואים בתושבים שותפים. זו הסיבה שאנו מקיימים כבר מראשית כניסתי לתפקיד המנכ"לית, החל מגיבוש החזון הראשוני,  שורה של תהליכים לשיתוף הציבור, במהלכם הביע הציבור את דעתו במגוון נושאים כמו תכנית מתאר חדשה עליה עבדנו, רענון החזון העירוני, קידום תחום הצעירים ותכנית אב לילדים ונוער. מתוך אחריות חברתית ניסינו להגיע לציבור כמה שיותר רחב, כל אחד הוזמן להיכנס לאתר מיוחד שהקמנו ולהשתתף, לייצג את עצמו ואת רעיונותיו. עשינו גם פעילות כדי להגיע לאוכלוסיות ייחודיות כמו למשל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים עצמם, בהם אנו ממקדים את המאמצים. תחושותיהם, מחשבותיהם והצעותיהם של המשתתפים נלקחים בחשבון ומשפיעים על המדיניות העירונית.

האוכלוסיות המיוחדות קרובות ללבנו ואנו רואים כמשימה לאומית את הצורך ליצירת מודעות לשונה, תוך הבנת עולמו וצרכיו. מוזיאון הילדים שלנו מציג את עולם העיוורים, החרשים והזקנים, באמצעות שורה של פעילויות ומייצגים חווייתיים ומעסיק לשם כך אנשים הנמנים על אוכלוסיות אלה. עיוורים מובילים את מסלול 'דיאלוג בחשיכה', חירשים את 'הזמנה לשקט' וזקנים הם המדריכים הנפלאים של 'דיאלוג עם הזמן'.

גם במסגרת העירייה אנו מעסיקים אוכלוסיות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים, שאינם יכולים להתקבל לכל מקום עבודה, וזאת כדי ליצור להם חוויית עבודה כמו לכל אחד.

נושא ההתנדבות מעסיק אותי רבות וברור לי שתפקיד העירייה לעודד ולכוון אנשים בכלל ובני נוער וילדים בפרט לקחת חלק במשימות התנדבות בקהילה כגון קשר עם אנשים גלמודים, תחזוקה וגינון בבתי קשישים, סיוע במסגרת שי"ל (שירות ייעוץ לתושב) לאנשים המתקשים בהנהלות מול הבירוקרטיה, פעילות של עובדי עירייה במסגרת 'יום המעשים הטובים' ועוד.

כאמור, כחלק מהאחריות החברתית אנו כל הזמן מחפשים דרכים לשפר ולהשתפר, להפוך תהליכים ליעילים יותר, לבדוק אלו נושאים ניתן לשנות כדי לתת שירות פנימי וחיצוני מיטבי.

טוב עשה משרד הפנים בהחלטתו להעניק לרשויות המקומיות פרס כהערכה על אחריות חברתית, שגופים אלה מגלים במהלך העשייה השוטפת.

אני גאה כי זכינו להערכה על שורה של פעילויות ותהליכים המתקיימים אצלנו וביניהם: יישום חוק הנגישות באופן מתקדם ברחבי העיר, קיום אירועי תרבות לכלל התושבים, קידום ביטחון התושבים והיערכות לשעת חירום, שיתוף ציבור, עידוד התנדבות ועוד.

כיכר העיר העתידית: התרחשות אמיתית במציאות וירטואלית

לפני זמן מה קיבלתי פנייה מילדה תושבת חולון שבה היא סיפרה כי בשעות הפנאי שלה היא וחבריה כמעט שאינם יוצאים מהבית, הם מתכתבים בפייסבוק ובווטסאפ וממשיכים ועושים זאת גם כאשר הם מתראים זה עם זה פנים אל פנים. ההורים שלה, כתבה הילדה, דווקא לוחצים עליה שתצא קצת החוצה לשחק בחוץ, כמו שהם עשו פעם, אבל בחוץ אין מה לעשות. "אולי אתם שם בעירייה" היא ביקשה, "תחשבו מה לעשות כדי שנוכל לשחק גם בחוץ בדברים שמעניינים אותנו?"

פניה זו ופניות דומות חיזקו בי את התחושה והמחשבה שקיימות אצלי כבר זמן רב: העולם הוירטואלי איננו יכול להיות האופציה היחידה. אנשים, גם בתקופתנו הדיגיטלית, מחפשים קשר חברתי, כמהים למפגשים בלתי אמצעיים פנים אל פנים. לאחרונה התפרסם מחקר על החשיבות הרבה של קשרים חברתיים בשימור היכולות השכליות והזיכרון של בני הגיל השלישי. ואם חברותיות ואינטראקציה אנושית כה מועילה למבוגרים, הרי ברור שהיא חיונית לילדים, הנמצאים בתקופת התפתחות ועיצוב גופני ואישיותי. הישיבה הממושכת מול מסכים היא ללא ספק אחר הגורמים התורמים לתופעה המדאיגה של משקל היתר כבר בגיל הצעיר.

מחקר אמריקאי בדק ומצא כי במאה ה- 19 היו מוכרים בארצות הברית כ- 200 משחקי חוץ חברתיים. מכל אלה נותרו כיום במקרה הטוב 30 משחקים מזוהים בלבד. את האחרים איש כבר אינו מכיר. היתרון של משחקי-חוץ הוא בתרומתם לפיתוח כישורים חברתיים, תכונות כמו כושר מנהיגות, מיומנויות של שיתוף פעולה, הפנמת כללים וחוקים וכמובן גם תנועה וכושר גופני.

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

אני סבורה שקצת כמו בציור המפורסם של ברוייגל "משחקי ילדות" – יש ערך בהחזרת הכיכרות לבני האדם בכלל ולילדים בפרט. לדעתי אפשר לעשות זאת בשילוב של אמצעים טכנולוגיים חדישים, העומדים כיום לרשותנו ו"מדברים" בשפתם וברוחם של הילדים היום.

אני רואה לנגד עיני כיכר, למשל כיכר המדיטק שלנו בחולון, אשר במשך כל שעות היום פעילה. היא משנה פניה על פי האוכלוסיות המבלות בה.

כך לדוגמא בשעות הבוקר מוקרנות על משטח האבן צורות וברקע נשמעת מוסיקה (אולי רק באוזניות המחוברות למכשירי טלפון או אייפד) ומדריך וירטואלי מעביר שיעור כושר גופני לאזרחים הוותיקים. בשעה אחרת של היממה, למשל בשעת בוקר מאוחרת, רצפת הכיכר הופכת ללוח שחמט ענק ופנסיונרים נפגשים כדי לבלות יחד במשחק חשיבה מאתגר זה. אחר הצהרים יכולה הכיכר ללבוש צבעים ססגוניים כשהורים עם ילדים יחסית צעירים נפגשים ומבלים יחד במשחקים שמתאימים לגיל. וכמובן הערב יכול להפוך לשעתם של בני הנוער והצעירים עם מסיבת דיסקו מנצנצת. בין יתר היתרונות שחשבתי עליהם הוא לאפשר ל"שחקנים" עצמם לבחור ולהפעיל, אולי באמצעות המכשירים הסלולריים, משחקים ופעילויות על פי רצונם, למשל בחלק מסוים מהשטח. אנשים נוספים יוכלו לראות ולהשתתף. והנה נוצר מפגש, יש חיבור שיכול להוביל לקשר.

כנס ערים חכמות ברצלונה 2014

בעיקרון מדובר בטכנולוגיה שכבר קיימת, האתגר הוא למצוא את היישום הנכון והמתאים לצרכים. מדובר כמובן בשלב קונספטואלי ובוודאי נדרש לשם כך מי שירים את הכפפה הטכנולוגית והעסקית-יזמית, אבל לפי דעתי זהו מקרה בו ניתן לנצל את הטכנולוגיה, שלכאורה יצרה ריחוק בין אנשים, לקידומו של תהליך הפוך של חיבור בין תושבים וחיזוק הקהילה, תוך הפחת חיים חדשים בכיכר העירונית ובמרחב הציבורי שהיא מספקת.

מה דעתכם?