ניהול מוניציפאלי

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

תכניות העבודה השנתיות – השלבים במעלה הדרך להגשמת החזון העירוני והתוכניות האסטרטגיות

כנס תוכניות עבוד החולוןכמידי שנה, ערכנו לאחרונה בחולון את כנס תכניות העבודה, בהשתתפות נרחבת של העובדים מדרגת מנהל מדור ועד המנהלים הבכירים בעירייה ונציגי חברות הבת, שהן שלוחות הביצוע של המדיניות העירונית. השנה, קדמו לכנס חודשים ארוכים של עבודה מאומצת בהטמעת שיטת עבודה חדשה – 'קולקטיב אימפקט', אשר מטרתה ליצור עבודה רוחבית משותפת לקידום משולב ומסונכרן של הדגשים העירוניים, תוך הפעלת חשיבה תוצאתית, התכווננות אל אוכלוסיות היעד ומדידת התוצאות בקרב אוכלוסיות אלה, בהמשך.

הדגשים העירוניים נגזרים מתוך החזון העירוני ומהתכניות האסטרטגיות, אשר נכתבו באמצעות תהליכי שיתוף ציבור נרחבים. התכניות האסטרטגיות, הלוא הן תכניות אב, משרטטות את האופן הכולל והמעמיק למימוש המדיניות העירונית במספר תחומים חשובים. בין תכניות האב שלנו מצויות: תכנית אב לילדים ונוער, תכנית אב לאזרחים ותיקים, תכנית אב לתיירות, תכנית אב לחינוך חרדי. בכל אחת מהתכניות מוגדרות המטרות והאופן בו אנו מתכננים להשיגן.

הכנת תכניות עבודה כנגזרת של החזון ותכניות האב, מביאה לידי ביטוי את מחויבות המנהלים להשגת המטרות המשותפות בכל תחומי העשייה העירונית. השנה, כבעבר, הצגתי בפני המשתתפים בכנס דגשים ורעיונות, כיווני חשיבה ודוגמאות לעשייה עירונית ממדינות שונות ברחבי העולם כמו למשל יפן, פינלנד, קוראה ואחרות, אשר השכילו ליישם חדשנות עירונית ופריצות דרך בתחומי השירות ואיכות חיי התושבים. אני מאמינה כי דוגמאות אלה מהוות מקור השראה ומעודדות את המנהלים להפעלה ויישום של חשיבה חדשנית ויצירתית, כמצופה מארגון מתקדם.

במסגרת הכנס בחרתי לשפוך אור על מספר תחומי עשייה מרכזיים, אותם הציגו מנהלים במסגרת קבוצות שיח (פאנלים). הדיונים היו מרתקים והמשתתפים גילו מעורבות ולהט מעוררי כבוד. התכניות המפורטות יוצגו ב'פורטולון' – אינטרה נט ארגוני וכך יוכל כל מנהל לראות את 'התמונה הכללית', להבין מה תפקידו בתוך המכלול, לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם גורמים שותפים ומשיקים – כל זאת כדי למקסם את סיכויי המימוש והביצוע של מה שמתוכנן.

אחד הספרים המעניינים, שמהווה מקור השראה עבורי, הוא ספרו של מורטון ל. מנדל בשיתוף ג'ון א. ברן – "הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות". שם כותב מנדל: "הסוד להצלחה – טמון באנשים. תמיד ניגשתי לעסקים כמו שמוסיקאי המנגן מוסיקה קלאסית קורא תווים. מה שחשוב הוא הלהט שאתה מנגן בו את התווים ככתבם וכלשונם…בין שאתה מנגן בכינור בתזמורת ובין שאתה עומד בראש מלכ"ר, ביצוע מופתי מחייב משמעת ומיקוד". שיתוף העובדים והמנהלים בקביעת מטרות משותפות ועבודה לרוחב הארגון הן שיוצרות את הלהט הנדרש להצלחה.

על בסיס הלהט של מנהלים מוכשרים וחדורי מוטיבציה להצליח, נקבעים דפוסי ההתנהלות ומופעלת בקרה אפקטיבית למדידת תוצאות וביצוע בפועל. "כולנו עלולים לטבוע בעומס", כותב מנדל, "…אם אתה מבקש להגיע לתפעול ללא דופי מתוך חתירה למצוינות, הדרך הטובה ביותר לשלוט בכל הפרטים היא לדאוג לרשימה ברורה שלהם…'ספר נתונים ומשימות' מאפשר מיקוד כזה. הוא מספק נראות לכל הדברים שצריך לעשות….'ספרי נתונים ומשימות' הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות".

כדי להבטיח צלילים ערבים אלה, אנו בחולון מפעילים 'ספרי נתונים', שהינם כלי העבודה המרכזיים שלנו ובכלל זה: מערכת תכנון תכניות העבודה, כזו המשתפת את כל הנוגעים בדבר, בתוך העירייה ומחוצה לה ומאפשרת לממש אינספור החלטות, המתקבלות מידי יום ביומו. וכן חוקי העזר, הנהלים העירוניים, אמנת השירות הפנימית והחיצונית עם רמות שירות ולחות זמנים לביצוע, אוגדן שירותים 'מישהו מטפל בך' ומערכת מעקב אחר פרוייקטים.

עלינו לזכור תמיד כי בכדי לייצר ערך עבור תושבי העיר, המבקרים בה ובעלי העסקים, נדרש מאתנו לעבוד בשיתופי פעולה כשכל השותפים מוכוונים להשגת אותן תוצאות מדידות, אשר יאפשרו לנו לבחון באופן עקבי ומתמשך את התקדמותנו להשגת היעדים ולמימוש החזון העירוני.

מיהו "עובד מצטיין" – ולמה נשים כבר לא חוששות להיות מצטיינות וגם לספר על כך?

עובדים מצטיינים עיריית חולון 2016

עובדים מצטיינים עיריית חולון 2016

כמידי שנה ערכנו לאחרונה בעיריית חולון את טקס העובד המצטיין, במסגרתו הענקנו את התואר ל-6 עובדות מצטיינות ולצוות מצטיין הכולל 3 עובדות נוספות.

בשונה מגופים אחרים, המתמקדים במתן שירות אחד ספציפי, ייחודה של עירייה הוא במגוון הרחב של שירותים הניתנים על ידה ונוגעים למעשה בכל תחומי החיים: במשפחה, בבית, ברחוב, בשכונה ובעיר וגם בסביבה שאיננה גשמית וכוללת חינוך, תרבות, קהילה, פנאי ועוד.

עובדי העירייה ומנהליה מייצגים לפיכך, מגוון גדול של תחומי ידע מומחיות. ולמרות השוני והגיוון הרב, ניתן לומר כי ישנם תכונות ומאפיינים המשותפים לכלל המצטיינים שלנו.

בעירייה, ממש כמו בגופים עסקיים, עובדים מצטיינים הם אלה שתמיד תוכל לסמוך עליהם, להטיל משימה ולדעת שהם יעשו הכל כדי לבצעה. הם אלו שיגלו אחריות ועמידה בלוח זמנים, הם אלה שיידעו לתפקד היטב גם בצוות, יעמדו בהצלחה בעומס ובלחץ, יגדילו ראש, ישכילו לראות את התמונה הכוללת אך גם את הפרטים החשובים לא יפספסו, יעקבו אחר ביצוע, ידעו ליזום ולהוביל, יגלו אכפתיות ויסודיות ואמפטיה למקבלי השירות. הם אלה שיהיו פתוחים ללמוד דברים חדשים וככאלה יהוו מקור השראה לעמיתים ולסביבת העבודה שלהם.

תכונות אלה ועוד נכללות בהמלצות שהובילו לבחירת המצטיינים שלנו. אני גאה מאוד שבעיריית חולון, המאופיינת ב'ניהול רזה'/'שלדי' עם כמות לא גדולה באופן יחסי של עובדים, עדיין מידי שנה בשנה, מבין רבים מאוד העושים מלאכה נאמנה ומקצועית, אנו מוצאים את אלה שבאותה שנה התבלטו ונמצאו ראויים לציון לשבח. חשוב לנו להוקיר אותם כי בלעדיהם הרי לא היינו יכולים לממש את  המדיניות והיעדים העירוניים.

השנה, במקרה או שלא, כל המצטיינים הן מצטיינות – נשים מכל מינהלי העירייה, אשר בלטו בעשייה. האם זה מקרה שיותר ויותר נשים נתפסות ומוערכות בפומבי כמצטיינות?

שריל סנדברג, מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק, בספרה "לפרוץ קדימה – נשים, קריירה והרצון להנהיג", כותבת: "אחת הסיבות לכך שנשים נמנעות מתפקידים מאתגרים ומאתגרים חדשים היא שהן דואגות יתר על המידה אם יש להן את הכישורים הנחוצים לתפקיד חדש. דבר זה יכול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה, שכן כל כך הרבה יכולות נרכשות תוך כדי העבודה עצמה… נשים מגישות מועמדותן… רק אם הן חושבות שהן עומדות ב-100 אחוז מן הקריטריונים הנדרשים. גברים מגישים את מועמדותם אם הם חושבים שהם עומדים ב-60 אחוז מן הן הדרישות. נשים צריכות להפסיק לחשוב: אני לא מוכנה לתפקיד זה ולהתחיל לחשוב: אני רוצה לעשות זאת ואלמד לעשות זאת תוך כדי עשייה". (שם, 2013)

סנדרברג ממליצה לעשות שינוי חשיבתי: "לקחת סיכונים, לבחור בצמיחה, לאתגר את עצמנו ולבקש קידום" (שם). אני חשה כי תהליכים אלה כבר מתרחשים. יש כיום שינוי בתפיסתן של הנשים את עצמן. יותר ויותר נשים צעירות מאמצות גישה אחרת, לא חוששות יותר להחצין את העשייה שלהן, לדבר על התרומה למערכת ולקחת על עצמן אתגרים, שבעבר נרתעו מהם. מגמה זו  מועילה לנשים ולמערכת גם יחד. דומני כי ככל שתתחזק גישה זו, נתקדם גם לשוויוניות רבה יותר בשיעור הנשים בתפקידי ניהול ואולי גם בתגמול שווה לזה של גברים.

ברכות למצטיינות שלנו ותודה על תרומתכן המשמעותית לעירייה ולעיר.

אחריות חברתית. זו האחריות שלנו!

מחשבות בעקבות זכייה בפרס משרד הפנים לאחריות חברתית

אחריות חברתית מבוססת על העיקרון המוסרי לפיו לארגונים ולגופים, גם אם הם נוצרו למטרות רווח, ישנה מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בה הם פועלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות אנו נתקלים במושג זה בהקשר של חברות עסקיות הלוקחות על עצמן, לצד פעילותן העסקית, להשקיע מאמץ ולתרום לחברה ולסביבה.

במקרה של גופים ציבוריים ניתן היה לחשוב שמיותר לדבר על אחריות חברתית, שכן עצם קיומם ופעילותם נובעים מתוקף אחריותם ומחויבותם החברתית.

אנו, הפועלים למען הציבור במסגרת השירות הציבורי, רואים חשיבות וערך בהתכוונות ומודעות לאחריותנו החברתית, אף שזו, לכאורה, הינה מובנת מאליה כתכלית קיומנו.

הרשויות המקומיות מצויות בחזית השירות הציבורי ומקיימות מגע ישיר ויומיומי עם ציבור לקוחותיהן, במגוון של תחומים. איכות הקשר הזה, אופיו, מגוון התחומים שהוא כולל, רגישותו לאוכלוסיות ולצרכים ייחודיים ועוד – משפיעים על חייהם היומיומיים של מיליוני תושבות ותושבים.

כזו היא למשל אמנת השירות, אמצעי שישמנו לפני 17 שנים בחולון ובזמנו נחשב חדשני. באמצעותו יכול כל תושב לדעת אלו שירותים הוא זכאי לקבל, באיזו רמת שירות ובאיזו מסגרת זמן. הדברים שקופים ומתפרסמים באתר העירוני ונערכת עליהם בקרה שוטפת על ידי, כשהמגמה למצוא תמיד איפה ניתן לעשות טוב יותר, מה צריך ואפשר לשפר. זו גם הסיבה שפרסמנו חוברת מודפסת ודיגיטאלית הנקראת "מישהו מטפל בך" ואחת למספר שנים היא עוברת ריענון והוצאה מחדש. זאת ללא קשר, ובמקביל לפרסום כל תחומי הפעילות ובעלי התפקידים באתר העירוני ופתיחת ערוצי תקשורת נוספים עם הציבור, למשל ברשת החברתית.

כל הדברים הללו, שכיום נראים טריוויאליים, לא היו מובנים מאליהם בעבר ולצערנו הם גם כיום אינם קיימים בכל רשות. השאיפה היא כמובן להקל יותר על כל מי שנזקק לשירות העירוני ולשכלל את האמצעים הטכנולוגיים, כך שכל אחד יוכל בעת הדיווח על תקלה לדעת מה הצפי לטיפול, בהתאם לאמנת השירות.

אולם אנו כעירייה לא מסתפקים בכך ובשבילנו התושבים אינם רק לקוחות, אנו רואים בתושבים שותפים. זו הסיבה שאנו מקיימים כבר מראשית כניסתי לתפקיד המנכ"לית, החל מגיבוש החזון הראשוני,  שורה של תהליכים לשיתוף הציבור, במהלכם הביע הציבור את דעתו במגוון נושאים כמו תכנית מתאר חדשה עליה עבדנו, רענון החזון העירוני, קידום תחום הצעירים ותכנית אב לילדים ונוער. מתוך אחריות חברתית ניסינו להגיע לציבור כמה שיותר רחב, כל אחד הוזמן להיכנס לאתר מיוחד שהקמנו ולהשתתף, לייצג את עצמו ואת רעיונותיו. עשינו גם פעילות כדי להגיע לאוכלוסיות ייחודיות כמו למשל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים עצמם, בהם אנו ממקדים את המאמצים. תחושותיהם, מחשבותיהם והצעותיהם של המשתתפים נלקחים בחשבון ומשפיעים על המדיניות העירונית.

האוכלוסיות המיוחדות קרובות ללבנו ואנו רואים כמשימה לאומית את הצורך ליצירת מודעות לשונה, תוך הבנת עולמו וצרכיו. מוזיאון הילדים שלנו מציג את עולם העיוורים, החרשים והזקנים, באמצעות שורה של פעילויות ומייצגים חווייתיים ומעסיק לשם כך אנשים הנמנים על אוכלוסיות אלה. עיוורים מובילים את מסלול 'דיאלוג בחשיכה', חירשים את 'הזמנה לשקט' וזקנים הם המדריכים הנפלאים של 'דיאלוג עם הזמן'.

גם במסגרת העירייה אנו מעסיקים אוכלוסיות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים, שאינם יכולים להתקבל לכל מקום עבודה, וזאת כדי ליצור להם חוויית עבודה כמו לכל אחד.

נושא ההתנדבות מעסיק אותי רבות וברור לי שתפקיד העירייה לעודד ולכוון אנשים בכלל ובני נוער וילדים בפרט לקחת חלק במשימות התנדבות בקהילה כגון קשר עם אנשים גלמודים, תחזוקה וגינון בבתי קשישים, סיוע במסגרת שי"ל (שירות ייעוץ לתושב) לאנשים המתקשים בהנהלות מול הבירוקרטיה, פעילות של עובדי עירייה במסגרת 'יום המעשים הטובים' ועוד.

כאמור, כחלק מהאחריות החברתית אנו כל הזמן מחפשים דרכים לשפר ולהשתפר, להפוך תהליכים ליעילים יותר, לבדוק אלו נושאים ניתן לשנות כדי לתת שירות פנימי וחיצוני מיטבי.

טוב עשה משרד הפנים בהחלטתו להעניק לרשויות המקומיות פרס כהערכה על אחריות חברתית, שגופים אלה מגלים במהלך העשייה השוטפת.

אני גאה כי זכינו להערכה על שורה של פעילויות ותהליכים המתקיימים אצלנו וביניהם: יישום חוק הנגישות באופן מתקדם ברחבי העיר, קיום אירועי תרבות לכלל התושבים, קידום ביטחון התושבים והיערכות לשעת חירום, שיתוף ציבור, עידוד התנדבות ועוד.

ללמוד באמצעות פרוייקטים – למה ואיך זה יכול להצליח גם בישראל?

רשמים מביקור בבתי הספר "היי-טק – היי",  המיישמים לימוד באמצעות פרוייקטים

היום יותר ויותר מבינים את יתרונות שיטת הלימוד באמצעות פרוייקטים, PBL, שכן השיטה המסורתית, למרות שיש לה יש זכויות משלה, פשוט כבר לא כל כך עובדת. העולם משתנה, המידע הנגיש והזמין עצום ורב, המיומנויות הנדרשות משתנות, המורה כבר לא מקור הידע האולטימטיבי והפרעות קשב הן בעצם כבר דרך חיים.

לאחרונה ערכתי, יחד עם אנשי החינוך בחולון, ביקור מרתק ברשת בתי הספר 'היי טק היי' בלוס אנג'לס ובסן דייגו. הרשת עובדת על פי שיטת הלימוד באמצעות פרוייקטים כבר שנים לא מעטות וללא ספק יש מה ללמוד. הביקור חידד אצלי מספר תובנות בהן רציתי לשתף.

למידה כחלק מתרבות.
'למידה באמצעות פרוייקטים' היא הרבה יותר מרק למידה. מדובר בשינוי תרבותי כולל. השיטה היא חלק מתרבות שיח, מהתנהלות ומקודים התנהגותיים והצלחתה מבוססת על כבוד הדדי, הקשבה, הבנת גבולות וקבלתם. נכחנו בעבודה משותפת של ילדים על פרוייקט, במהלכה ניתן היה לחוש שעל אף שמדובר בהתנהלות חופשית לכאורה, הן מבחינת מסגרת פיזית והן מבחינת הפתיחות המחשבתית – הרי שמאוד ברור מה עושה כל אחד, מה התפקיד של התלמיד ומהו מקומו של המורה כמנחה, מה מותר ומה אסור ומהי האחריות והמחויבות של כולם, כולל של ילד צעיר, כדי להגיע למיצוי היכולת האישית והקבוצתית. ללא מוכנות תרבותית – קשה לראות כיצד השיטה תצליח.

למידה חווייתית המשלבת בין דיסיפלינות.
עתיד החינוך הוא בלמידה באמצעות הפרוייקטים. למה? כי זו הדרך לבנות ילד סקרן ששואל שאלות ואדם יצרני, אשר לומד תוך כדי עשייה, המשלבת דיסיפלינות רבות בו זמנית. אנו ראינו כיצד הילדים הצעירים לומדים פיזיקה למשל דרך הידיים, כשהם בונים בעצמם מודל משלב החקר ועד היישום. דוגמה אחרת ללימוד של היסטוריה, ספרות ושפה, עיצוב ומדע יכולנו לראות דרך הצגה שייקספירית שהעלו הילדים. התהליך היה סמסטריאלי, כחלק מכך למדו את המחזה, קיבלו תפקידים, עסקו בתלבושות ובתפאורה והציגו תוצר שהם חלק ממנו והוא חלק מעולמם. כך גם בעבודת מחקר על בעלי חיים, שמבוצעת בתוך מוזיאון המציג את עולם המים. הילדים חוקרים את הבעיה, שואלים כיצד ניתן להציל את בעלי החיים המסוימים שמצויים על סף הכחדה, מציעים קמפיין, מעצבים אותו, מובילים אותו ומתנדבים כפעילים בקמפיין. דוגמה אחרת היא הכנת ארוחה עם תפריט המבוסס על חקר נושא התזונה לעומק, עם היבטים של כימיה וביולוגיה וההשלכות על הבריאות. הארוחה הוצגה כשיאו של התהליך, בנוכחות המשפחות. מה שהופך את הלימוד לעניין קהילתי, ההורים שותפים וחשים גאווה והלימוד כמובן – משמעותי.

ייחודיות בית ספרית אך גם שיוויון הזדמנויות.
לא אחת הילדים בבתי הספר שראינו מגיעים ממשפחות קשות יום. ההשתתפות של הילדים הללו בתכנית הלימודים מקנה להם נקודת פתיחה טובה להמשך, המחפה על רקע מוחלש. כיצד זה מתאפשר? באמצעות 'צ'רטר סקול' – בית ספר ציבורי במימון חלקי פרטי של אגודות ועמותות המבקשות לקדם נושאים מסויימים. פתרון זה מאפשר ייחודיות ויציאה מהשבלונה הכלל מערכתית. שיטה זו מאפשרת לגייס מורים מעולים בתחומם לאו דווקא לפי כללי משרד החינוך. כמובן שזה דורש פיקוח וזהירות, אולם יש בכך כדי לצאת מאותה קוביה מוכרת וזהות מוחלטת בין תכני הלימוד. יש 'חומר חובה', אך הדרך ואופן הלימוד שונים לגמרי והתוספות הן רבות.

מורים חדורי מוטיבציה.
המורים בבתי הספר שראינו מתמצאים גם בתחומים אחרים מלבד התחום הספציפי 'שלהם'. הם עוברים הכשרות וסדנאות וכל אחד מביא מעצמו לתחום נוסף. במקביל ישנה רשת תמיכה ושיתוף פעולה מקצועי, אשר מסייעים למורים לתת את המירב למען הצלחת הילדים. כל הסביבה הלימודית מעודדת שיתוף ופתיחות, השיח פתוח, אין אפילו חדר מורים במתכונת המוכרת לנו, אין צלצולים והפסקות, יש עשייה ואם יש צורך גם הפוגות ומנוחה. המורה מלווה את הילד בתהליך מתמשך. כך למשל ראינו איך ילדים לומדים הנדסה מפירוק והרכבה של מכשיר יומיומי כמו מצלמה. המורה הוא מומחה בתחום. כל חלק שפורק נמדד, נרשם, מצולם ומועלה לתוכנה מתאימה במחשב, שם הוא מתועד. לאחר מכן נעשה חיבור מחדש, במחשב, ולבסוף גם ייצור מחדש על ידי מדפסת תלת מימד. חלקים פגומים או חסרים נבדקים באינטרנט, שם מחפשים הילדים מידע. והמורים נדבקים ומדביקים את הילדים בהתלהבות שלהם וממש רואים חדוות יצירה. נשמע כמעט דימיוני, אבל יש מציאות כזו, ולדעתי לא ירחק הרגע ונראה אותה ביותר ויותר מקומות. גם בארץ.

קשר הלבבות: מפגש עם יהודים וישראלים בניו יורק

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

לעתים, אנו בישראל חשים מאוד לבד, עם הקשיים שלנו, עם הסיכונים האובייקטיביים והחרדות הסובייקטיביות, ובשנים האחרונות, נדמה כי תחושת הבידוד הזו רק מתחזקת.

לאחרונה, במסגרת מפגש מרגש בארצות הברית, שמחתי לגלות שיש מי שחושב עלינו מעבר לים, מרגיש מחובר, מזדהה ומתעניין ואפילו מוכן לקחת חלק ולתרום.

במסגרת המאמצים לקדם מיזם חינוכי חדשני בחולון – דיגיטף, גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית – נערך ערב מרגש במיוחד, בו היה לי את הכבוד לשתף את הקהילה היהודית בניו יורק בנעשה בישראל ובעיר חולון. חשתי שהצלחתי לפתוח צוהר לתפיסת עולם ולעשייה, המאמינה בדור הצעיר ומבקשת לתת כלים טובים לדור העתיד, להתפתחות אישית מוצלחת תוך בניית חברה וקהילה איכותית וערכית.

ציפי וזיגי בן חיים הם ישראלים החיים שנים ארוכות בארצות הברית. כמו ישראלים נוספים, הם הגיעו לשם בעקבות התפתחות מקצועית. זיגי בן חיים הינו אמן מוערך, אשר עבודותיו זכו בפרסים יוקרתיים והן מוצגות במוזיאונים חשובים כמו: הגוגנהיים ומוזיאון ברוקלין בניו יורק; מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב. בעקבות קשר שנוצר עמם, הציעו בני הזוג לארח בביתם בניו יורק ערב חשיפה לחולון, אליו הוזמנו עשרות משתתפים מהקהילה היהודית והישראלית בעיר.

ביקור בניו יורק - מרץ 2015

ביקור בניו יורק – מרץ 2015

לאירוע, אשר בו התארח גם עידו אהרוני, הקונסול הכללי של ישראל בארצות הברית, הגיעו אורחים רבים, שגילו עניין רב בנעשה בישראל, הביעו הזדהות עם מה שמתרחש כאן, שתו בצמא כל מידע אודות החיים העכשוויים והתעניינו לעומק בנושאים כמו החינוך בארץ, התרבות, הרעיונות והתפיסות בקרב הדור הצעיר. הופתעתי לפגוש בין האורחים צעירים רבים, שסיפרו קצת על עצמם ושאלו שאלות על חולון כעיר הילדים ומה המשמעות הנובעת מכך. הם מצידם הופתעו לשמוע על העשייה הרבה, על התפיסה שטיפוח תרבות וחשיפה לתרבות מגיל צעיר משמשת אצלנו ככלי ואמצעי לטפח את ילדי ישראל ולצייד אותם בארגז כלים, בהתנסויות ובידע, שיהפכו אותם לאנשים רחבי אופקים, צמאי ידע, בעלי יכולת שיפוט ויצירה עצמית.

כך לדוגמה תיארתי בפניהם את העשייה במוזיאון העיצוב, הסדנאות החווייתיות לכל המשפחה, הסינרגיה שאנו מטמיעים בין בתי הספר ומערכת החינוך הפורמלית לבין מוסדות התרבות ועוד.

מהשיחה שהתפתחה ניתן היה לחוש בהערכה ובעניין, ברצון להכיר יותר וללמוד: אנחנו מהם והם מאתנו. כמי שמייחסים חשיבות רבה לקיימות ולצורך להשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים, הם התחברו לרעיונות ולעשייה שהצגתי בפניהם: ההשקעה בילדים, החינוך לערכי סובלנות, למעורבות חברתית, חיבור לקהילה משמעותית ולמקום בו חיים.

ללא ספק היה זה ערב של התרוממות רוח ואני אסירת תודה למארחים, למשתתפים ולכל מי שנרתם וסייע.

'דיגיטף' – גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית מתקדמת

לא אחת אני מספרת כי אמי היתה גננת וחינוך לגיל הרך היה חלק משמעותי מאווירת הבית בו גדלתי ומהוויית חיי כילדה. בבגרותי בחרתי במסלול מקצועי שונה והתפתחתי בתחום הניהול, אולם לאורך כל השנים נושא ההשקעה וטיפוח הדור הצעיר – ליווה אותי בעשייה המקצועית. חזון 'חולון – עיר הילדים' צמח בין היתר על רקע זה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות חשתי צורך להעמיק ולהתמקצע בנושא הגיל הרך ולאחרונה אף סיימתי לימודי תואר שני בתחום זה. אחת הדילמות אשר מעסיקות אותי היא כיצד ניתן להתאים את תהליכי החינוך ואת העקרונות הפדגוגיים להתפתחויות ולאפשרויות הטכנולוגיות העצומות הנגישות כיום לכל אחד, וזאת, מבלי לתת לאמצעים "להשתלט" על המטרה. כלומר כיצד לרתום את האמצעים החדישים לטובת המטרה המרכזית, שהינה טיפוח ילדים סקרנים, תאבי דעת, בעלי יכולות חשיבה ויצירה, ולא פחות חשוב מכך בעלי יכולות חברתיות ומיומנויות כמו שיתוף פעולה, ומידות טובות כמו למשל אמפתיה וסובלנות לאחר?

גן הילדים הינו אחת המסגרות החינוכיות המוקדמות, אשר להן השפעה רבה מאוד על עיצובם של הילדים והתפתחותם בהמשך. יש הטוענים כי מסגרת זו ראוי לה שתישאר מעין 'שמורת טבע' חינוכית, כזו המשמרת תהליכי חינוך מסורתיים, המושתתים על חוויות חברתיות, חושיות ואחרות ותימנע מהכנסת הטכנולוגיות החדשניות, שממילא משתלטות על חיי בני האדם, כבר מרגע הולדתם. אני סבורה שלא ניתן ליצור מסגרת חינוכית משמעותית כשהיא מנותקת מכל מה שקורה סביבה ומהחוויות והעולם בו הילדים חיים ומתפקדים. יחד עם זאת, אני מאמינה שניתן למצוא מתכונת חכמה, כזו המשלבת אפשרויות טכנולוגיות בדרך נכונה, שאיננה מחטיאה את המטרה המרכזית, כפי שתיארתי קודם.

בימים אלה אנו שוקדים בחולון על תכנונו של 'דיגיטף' – גן ילדים דיגיטאלי – מסגרת חינוכית חדשנית ניסיונית, בה יבוא לידי ביטוי החיבור לטכנולוגיה הדיגיטאלית, הסובבת את הילדים בחיי היומיום כצרכנים וכיצרנים. בגן ילדים זה תיבנה סביבת למידה חינוכית על פי מאפייני התפיסות הפדגוגיות לגיל הרך, אולם לתוכה יישזרו באופן טבעי אמצעים טכנולוגיים עדכניים וחדשניים בתחומים שונים, כגון: אמנות, עיצוב, מוזיקה ומדע ויינתן ביטוי לפתרון בעיות, ליצירתיות, לעבודת צוות ולכלל המיומנויות הנדרשות בעידן הידע. בגן ישולבו אמצעים כמו שולחנות אינטראקטיביים דידקטיים, אולפן הקלטות, מדפסות תלת-ממד ועוד. וכך לדוגמה יוכלו הילדים להתנסות בשימוש במדפסת תלת-מימד על מנת לתכנן, לעצב ולייצר צעצועים, חלקים וכלים בגן.

הגן מיועד לגילאי 5, ויכלול מרכזי לימוד לפיתוח אוריינות, אומנויות, חשיבה מתמטית, יצירה, תיאטרון, מרכזי שמע, תזונה ומרכז למידה סוציו דרמטי כבכל גן ילדים. ייחודיותו וחדשנותו באות לידי ביטוי בשילוב מלא של טכנולוגיה דיגיטאלית בכל רחבי הגן כאמצעי  מעצים ומאתגר, המעודד סקרנות, חקר, ניסוי, הפעלה ויצירה, וכל זאת תוך שמירת רוח ואקלים גן ילדים.

בגן הדיגיטלי תהיה התייחסות ליחסי גומלין בין הפנים והחוץ: החצר תעוצב על פי העקרונות הקיימים בתוך המבנה פנימה. ישולבו בה אמצעי מדיה דיגיטלית, כשכאן הדגש יהיה על עידוד פעילות פיזית ותנועה, לדוגמה: 'גן הרפתקאות' דיגיטלי עם  מרחבי תנועה מאתגרים, קיר טיפוס, קורות שיווי משקל, וגם: ניסויים בחומרי בנייה מגוונים, הפעלת מנופים ועוד.

הגן יבנה בשכונת ג'סי כהן, במתחם קהילתי-טכנולוגי, מתוך תפיסה של שיתופי פעולה בין מספר מרכזים דיגיטליים, הנמצאים בסמוך לגן כגון 'המרכז לעיצוב דיגיטלי' והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab).

הגן יתפרש על פני כ- 200 מטרים מרובעים. 170 מ"ר מיועדים לשטחי הגן ו-30 מ"ר מיועדים למרכז משותף של הגן והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab). המרחב המשותף ישמש לפעילויות ילדי הגן בבוקר ולפעילויות המשך אחר הצהרים לקהילת תושבי השכונה והעיר. הגן יבנה בעיצוב אדריכלי מתקדם המשלב את רוח הגן ועקרונות הלימוד בגיל הרך יחד עם חדשנות טכנולוגית.

בימים אלה אנו מצויים בתהליך שמטרתו לגייס משאבים למימוש רעיון הגן הדיגיטלי והצטיידותו בציוד החדשני הנדרש. אני תקווה כי נצליח בכך וכי המתכונת החדשה תוכיח את עצמה וניתן יהיה ללמוד ממנה כדי להתקדם בתהליכי התאמת מערכת החינוך ומוסדותיה לאפשרויות ולהתפתחויות הדינמיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כל אדם במאה ה- 21.