עיר ילדים

במעלה הדרך ל'בגרות דיגיטלית' בחולון

במאמרו 'בגרות דיגיטלית', מגדיר רז הייפרמן, לשעבר ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית, מהי 'טרנספורמציה דיגיטלית': "תהליך של שינוי עסקי וארגוני משמעותי ומתמשך הנובע משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה דיגיטלית במטרה לשפר את הביצועים… את חווית הלקוח… ואת היישום של מודלים עסקיים חדשניים".

עיריות וגופים ציבוריים, ובהם גם עיריית חולון, יעברו בשנים הקרובות טרנספורמציה זו כדי שיהפכו לבעלי יתרון ולמובילים בשירות ועל מנת שיצליחו לשפר את חוויית הלקוחות – תושבי העיר.

וכך כותב הייפרמן: "ההצלחה של 'הטרנספורמציה הדיגיטלית' תלויה ב'בגרות הדיגיטלית' של העירייה. 'הבגרות הדיגיטלית' היא מדד ארגוני, המתאר את ההיקף, העומק והאפקטיביות בהם הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות, בביצוע עסקיו ויצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב בו הארגון נמצא בכל הקשור ליישום הטכנולוגיות הדיגיטליות, ליישום הכישורים והיכולות של מנהלי הארגון ועובדיו להתמודד בעידן הדיגיטלי וליישם כישורים בהטמעת חדשנות, מודלים עסקיים דיגיטליים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות".

הממדים, על פי רז הייפרמן, שיכולים להיבדק בעירייה לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' הם:

  1. החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית – האם קיימים?
  2. התרבות הארגונית – האם היא מעודדת חדשנות?
  3. חוויית הלקוח – האם העירייה מספקת חוויה ברמה גבוהה? באלו ערוצים?
  4. הכישורים הטכנולוגים- מה קיים ומה חסר?
  5. טכנולוגיה – מה רמת הגמישות של הארכיטקטורה הטכנולוגית של העירייה? האם השיטות ותהליכי העבודה תומכים בפיתוח מהיר וגמיש? האם קיים הידע?
  6. המבנה הארגוני – האם קיימת הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות בממד הדיגיטלי?
  7. יכולות – מהי רמת ההתקשרויות של הארגון לכל בעלי העניין ובכל סוגי הערוצים? מהי רמת ניהול התוכן בעירייה? האם תהליכי קבלת ההחלטות מבוססי נתונים?
  8. חדשנות – אם העירייה חושבת מנקודת המבט של התושב ורואה בכך חשיבות? האם העירייה מפתחת שירותים חדשים שהתושבים רוצים?

המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראלי דיגיטלי ומשרד הפנים, בסיוע רז הייפמן, יזמו ופיתחו את המדד לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' העירונית.

במחקר שנעשה על ידי חברת I.D.C  מוצג מודל המתאר 5 שלבי התפתחות לאבחון ה'בגרות הדיגיטלית'. כדי לדעת היכן נמצאת העירייה – עליה להשיב על שאלות ובהמשך לכך להגדיר את החזון והאסטרטגיה שיובילו אותה להתקדם בשלבי ההתפתחות.

ואלה הם השלבים והאופן בו ניתן למקם את העירייה:

  • שלב 1: עדיין אין חזון ואסטרטגיה דיגיטלית והעדיפות לנושא בעדיפות נמוכה.
  • שלב 2: העירייה מבצעת בחינות מזדמנות של הטכנולוגיה הדיגיטלית ומאפשרת ייזום והתנסות בטכנולוגיות שונות.
  • שלב 3: העירייה מטפלת בצורה מסודרת ואחידה ביוזמות דיגיטליות ומגדירה מתודולוגיות. לעירייה יש חזון דיגיטלי אולם הוא אינו בעדיפות גבוהה.
  • שלב 4: העירייה הגדירה חזון ואסטרטגיה דיגיטלית ברורים ודואגת לתקשר אותם לכל יחידות העירייה. הוקם צוות דיגיטלי שמוביל טרנספורמציה דיגיטלית.
  • שלב 5: העירייה בשלבים מתקדמים בתכנית הטרנספורמציה ומזהה הזדמנויות לשנות את מודל העבודה, ממנף כלכלה שיתופית מתפתחת ומייצר בידול ויתרון שרותי מובהק.

בעיריית חולון נבחרו 'מאיצים דיגיטליים', אשר תפקידם להפוך את השירותים הניתנים בעירייה לנגישים יותר לתושבים. הדבר מחייב שינוי מהיר בתהליכי העבודה והעמדת כלים מתקדמים למתן שירות ראוי לתושב בעידן הדיגיטלי.

חולון יוצאת לדרך חדשה ונכנסת לעידן הדיגיטלי במלוא העוצמה.

עיר הילדים חושבת, מתכננת ומבצעת לכל הגילאים

הרצאה במושב 'עיר ידידותית לכל גיל', שהתקיימה ב'וועידת עכו לעירוניות 2015'

במהלך שני העשורים האחרונים מצאנו כי עקרונות התכנון לשכבת גיל מסוימת – מסייעים לא אחת בתכנון לקבוצת גיל אחרת וכך למשל קורה שבתוכנית אב לילדים ונוער נראים אלמנטים המזכירים את תכנית אב לאזרחים וותיקים. התכנון עבור שתי שכבות הגיל, שלכאורה מצויות בשתי נקודות קצה, נובע מתפיסה עירונית, הרואה בתושבים לקוחות משמעותיים ושותפים לעשייה. שתי התוכניות מבקשות ליצור סביבה ידידותית, המתחשבת בתלות הרבה יחסית של שתי אוכלוסיות אלה בשירותים העירוניים ובסביבה המוניציפלית.

 

התאמת המרחב הציבורי לאזרחים וותיקים

מודל לתכנון מקומות מפגש לאזרחים ותיקים במקומות ציבורים. עיצוב: ארז מולאי, מעצב חברתי. המודל מציג את העיקרון כי יש לאפשר מקום ישיבה לקבוצה גדולה של עד 10 איש בו זמנית, במקום מוסתר מעט מתנועת אנשים ומצד אחר מקומות נוחים לאנשים שבאים ביחידים ומעוניינים לצפות אל הרחוב והתנועה

תכנית האב לאזרחים ותיקים נכתבה בשיתוף הציבור ובעלי עניין ובליווי המשרד לאזרחים ותיקים. על פי חזון תכנית האב לאזרחים ותיקים בחולון "חולון רואה באזרחיה הוותיקים תושבים מעורבים ופעילים ומוקירה את תרומתם לעיר בעבר בהווה ובעתיד העיר מחויבת לפעול למען אזרחיה הוותיקים ולאפשר להם להזדקן בעיר בכבוד".

מתוך חזון זה נגזרו 4 קווים אסטרטגיים עליהם מושתתת תכנית האב:  להתבגר במקום (Aging in place); קידום ראיה בין גילאית ובין תחומית ; אזרחות ותיקה פעילה Pro-Active Senior citizen) ) פיתוח מערך שירותים חדשני בהתאם למאפייני האזרחים הוותיקים.

דוגמה ליישום של התוכנית, אשר כבר מתקיים בעיר, הינו פרויקט משתף להתאמת המרחבים הציבוריים הפתוחים לצרכי האוכלוסייה הוותיקה. את הפרוייקט מובילה ד"ר רינת בן נון, מתכללת תחום אזרחים ותיקים בחולון, יחד עם המעצב ארז מולאי מהסטודיו לעיצוב חברתי, אשר סיירו בכל נקודות המפגש של תושבים מבוגרים ברחבי העיר, שוחחו עימם ומיפו את הצרכים שהועלו על ידם. מסתבר כי חבורות של וותיקים מבלים בקבוצות עדתיות היושבות במקומות מוסתרים למחצה, בקרבה למרכז מסחרי, ליד שירותים ציבוריים ומתקני שתיה. ניתן היה לזהות כי המבוגרים מתאימים את המרחב הציבורי לצרכים שלהם. לדוגמא מייצרים הגבהה על ידי שימוש בקרטונים המסייעים גם בבידוד הקור של ספסל האבן, יושבים על כסאות נוספים כיוון שבמקומות ישיבה יש תמיד 4 כסאות מובנים אך הקבוצות הן תמיד יותר גדולות.

במהלך התחקיר זוהה צורך של הוותיקים באינטימיות, מעין רצון 'להתחבא' ויחד עם זאת להרגיש קרובים ללב ההתרחשות. כמו כן, דובר על כך שאת אותו מרחב ציבורי חולקים עמם (בשעות אחרות) גם נערים ועל כך שהמרחב הציבורי צריך לענות על הדרישות של שתי הקבוצות. לאחר שלב התצפיות הוזמנו המבוגרים למוזיאון העיצוב לתערוכה בנושא צל במרחב הציבורי והשתתפו בסדנת עיצוב בנושא מקומות מפגש והצללה לאזרחים ותיקים. בהתבסס על כל זה עוצבו ספסלים המתאימים לצרכי המבוגרים ומספקים צל, ישיבה נוחה ואינטימיות.

תכנית האב לילדים ונוער, אשר יזמתי, מובלת על ידי אגף הרווחה, מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי בליווי האגף לתכנון אסטרטגי המרכיבים את הצוות המוביל של התכנית. תכנית האב מבקשת להמשיך ולמנף את העשייה העירונית הענפה בתחום זה לכדי עליית מדרגה לספק ראייה כוללת ומתכללת הרואה את הילד על כל רבדיו. התכנית מתייחסת לילדים מלידה עד גיל 18, בכל תחומי החיים (פרט לפדגוגיה): בריאות, פנאי ועוד.

בימים אלו אנו בסיום שלב איסוף הנתונים באמצעות:
תהליך שיתוף ילדים ונוער, מגילאי גן ועד כיתה י"ב, החושף את הצרכים, הרצונות והחלומות של הילדים בעיר. בתהליך זה השתתפו כ- 3,300 ילדים, ותהליך שיתוף האוכלוסייה הבוגרת בעיר בו לקחו חלק כ- 1,500.
מיפוי התכניות והשירותים, אשר יאפשר לבחון בצורה מקיפה וכוללנית אלו תכניות ושירותים קיימים בכל רחבי העיר.
איסוף הנתונים הקיימים על ילדים ונוער במאגרים הקיימים בעירייה ומחוצה לה לקבלת 'פרופיל הילדים'.
איסוף מידע ממומחים המאפשר ללמוד מאנשי המקצוע והאקדמיה המובילים בתחומם מה חשוב לדעת אודות התפתחות ילדים ונוער (שאינם תלויי מקום).

כאמור תכנית האב לילדים ונוער טרם הסתיימה אך כבר אנו מיישמים פרויקטים שונים. לדוגמא – בתהליך שיתוף הציבור עלה בצורה ברורה ומשמעותית הצורך של התושבים לצאת אל המרחבים הציבוריים סביב ביתם וצרוך בהם פעילויות שונות לילדים כך נולד פרויקט 'הצגה בגינה' בחודשי הקיץ בו מידי יום שלישי התקיימו הצגות ילדים ב 9 גינות ציבוריות ברחבי העיר.

נושא נוסף שעלה  בתהליך שיתוף הציבור בתוכנית האב לילדים ונוער הוא הרצון להרחיב את עולמות הידע של הילדים, כהמשך ליום הלימודים. אנו בחולון חשבנו שיש מקום ליישם אצלנו את תפיסת "העיר כבית ספר אחד גדול" (School in the city), ולאפשר לילדים ליהנות מלימודים אשר יתקיימו בשפע מוסדות התרבות והמוסדות הציבוריים ובעצם כך לאפשר לילדים לצאת לתקופה מוגדרת מכתלי בית הספר, ללמוד ולהתפתח, להרחיב ידע בסביבה אחרת – מגרה ומרתקת ויתר. בדרך זו אנו מחברים ויוצרים זהות של הילדים עם העיר ו'מנצלים' את יתרונותינו להענקת ערך מוסף ולימודים פעילים ומשמעותיים. פרייקט זה נמצא בראשית יישומו.

לסיכום: 'עיר הילדים' מהווה עוגן חברתי לקבוצות חברתיות שונות ודווקא בשל ייחודה היא יכולה לתת את המיטב לקבוצות גיל שונות – כל אחת על פי צרכיה המיוחדים.

דבריי בכנס מנכ"לי רשויות: ייצוג נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות

חנה הרצמן

בבואנו לדון בייצוגן של נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות אנו נתקלים בקושי ראשוני ובסיסי של חוסר בנתונים ובמידע מדויק, הנובע מהיעדר תקנה מחייבת לפרסום נתון זה.

ללא הכרח לפרסם את שיעור הנשים המכהנות בתפקידים בכירים אין לנו בסיס להשוואה ולמדידת שיפור.

יחד עם זאת מנתונים הנאספים, לאו דווקא באופן שיטתי ומפוקח, עולה כי על אף ששיעור הנשים העובדות ברשויות הציבוריות הינו גבוה באופן יחסי, הרי ששיעורן בתפקידים הבכירים נמוך למדי.

במידע שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לרגל יום האישה בין-לאומי בשנת 2011  ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי ב- 55 רשויות מקומיות שיעור הנשים בתפקידים בכירים עומד על 0% (אפס!), ב- 8 רשויות יש בין 1 ל- 9 אחוז נשים וב- 48 רשויות בין 10 ל- 19 אחוז נשים בתפקידים בכירים.

במחקר שנעשה על די חברת 'עדליא ייעוץ כלכלי בע"מ' ודר' איתי בארי בשנת 2014 הוצגו שיעורי הנשים בשורה של תפקידים בכירים: בתפקיד ראש רשות שיעור הנשים כ- 3%, בתפקיד מנכ"ל שיעור הנשים כ- 10%, בתפקיד מהנדס עיר שיעור הנשים כ- 13%, בתפקיד יועץ משפטי כ- 24% ובתפקיד גזבר – כ- 11%. טוב קצת יותר המצב בתפקיד מנהל אגף חינוך, העומד על כ- 36%, שהרי ידוע כי חינוך נתפס כתחום 'נשי'.

בעיריית חולון המצב טוב יותר ממקומות אחרים: שיעור העובדות הוא כ- 70% ושיעור הנשים בתפקידים בכירים הוא כ- 52%. למעלה ממחצית.

עורכי המחקר ניסו לבדוק מהן הגורמים המביאים להדרת הנשים מתפקידים בכירים ובפועל מקבלת ההחלטות בשלטון המקומי ומהן ההמלצות לשינוי מצב זה.

בין המלצותיהם ליצירת שינוי היו: פרסום מידע שוטף ועקבי אשר יעורר שיח בנושא וייתן לגיטימציה חברתית לשינוי ויביא לשיפור המצב, העלאת גובה התשלום לנשים המכהנות בתפקידים בכירים ומתגוררות מחוץ לתחומי הרשות במטרה לעודד קידום נשים בפריפריה גיאוגרפית או כלכלית (נמצא כי שיעור הנשים הבכירות נמוך במיוחד בפריפריה ובישובים מדירוג סוציו אקונומי נמוך), יישום מדיניות מכסות אולם רק לאחר 'הכשרת הלבבות' ויצירת הבנה ציבורית לחשיבות הנושא והתגברות על תפיסות תרבותיות ודעות קדומות, מתן תמריצים לרשויות מצטיינות בנושא זה על פי דוחות שקופים המתפרסמים מידי שנה, שילוב נשים בוועדות מכרזים ובוועדות איתור לתפקידים ומינוי יועצת למעמד האישה ברשות המקומית.

אין ספק כי כישרונן של הנשים לכהן במשרות הבכירות אינו נופל מזה של הגברים ויש למצוא את הדרכים למיצוי הפוטנציאל הקיים בקרב העובדות, תוך הכוונתן למסלולי קריירה ומתן כלי ניהול טובים, וזאת על מנת לקדם הן את הנשים ואת הרשויות עצמן.

לילדות רבות חלומות גדולים, תמריצים חיוביים ברמת הארגון וברמה האישית – יוכלו ליצור את השינוי המיוחל ולאפשר לנשים להגשים את חלומותיהן.  וכדרכם של שינויים משהסכר נפרץ, רבים כבר יבואו, ייווצרו המודלים לחיקוי ותושרש ההבנה כי אין מניעה בפני אף אחת להמשיך ולפרוץ קדימה.

הוצג בכנס מנכ"לי הרשויות המקומיות 2015

קשר הלבבות: מפגש עם יהודים וישראלים בניו יורק

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

לעתים, אנו בישראל חשים מאוד לבד, עם הקשיים שלנו, עם הסיכונים האובייקטיביים והחרדות הסובייקטיביות, ובשנים האחרונות, נדמה כי תחושת הבידוד הזו רק מתחזקת.

לאחרונה, במסגרת מפגש מרגש בארצות הברית, שמחתי לגלות שיש מי שחושב עלינו מעבר לים, מרגיש מחובר, מזדהה ומתעניין ואפילו מוכן לקחת חלק ולתרום.

במסגרת המאמצים לקדם מיזם חינוכי חדשני בחולון – דיגיטף, גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית – נערך ערב מרגש במיוחד, בו היה לי את הכבוד לשתף את הקהילה היהודית בניו יורק בנעשה בישראל ובעיר חולון. חשתי שהצלחתי לפתוח צוהר לתפיסת עולם ולעשייה, המאמינה בדור הצעיר ומבקשת לתת כלים טובים לדור העתיד, להתפתחות אישית מוצלחת תוך בניית חברה וקהילה איכותית וערכית.

ציפי וזיגי בן חיים הם ישראלים החיים שנים ארוכות בארצות הברית. כמו ישראלים נוספים, הם הגיעו לשם בעקבות התפתחות מקצועית. זיגי בן חיים הינו אמן מוערך, אשר עבודותיו זכו בפרסים יוקרתיים והן מוצגות במוזיאונים חשובים כמו: הגוגנהיים ומוזיאון ברוקלין בניו יורק; מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב. בעקבות קשר שנוצר עמם, הציעו בני הזוג לארח בביתם בניו יורק ערב חשיפה לחולון, אליו הוזמנו עשרות משתתפים מהקהילה היהודית והישראלית בעיר.

ביקור בניו יורק - מרץ 2015

ביקור בניו יורק – מרץ 2015

לאירוע, אשר בו התארח גם עידו אהרוני, הקונסול הכללי של ישראל בארצות הברית, הגיעו אורחים רבים, שגילו עניין רב בנעשה בישראל, הביעו הזדהות עם מה שמתרחש כאן, שתו בצמא כל מידע אודות החיים העכשוויים והתעניינו לעומק בנושאים כמו החינוך בארץ, התרבות, הרעיונות והתפיסות בקרב הדור הצעיר. הופתעתי לפגוש בין האורחים צעירים רבים, שסיפרו קצת על עצמם ושאלו שאלות על חולון כעיר הילדים ומה המשמעות הנובעת מכך. הם מצידם הופתעו לשמוע על העשייה הרבה, על התפיסה שטיפוח תרבות וחשיפה לתרבות מגיל צעיר משמשת אצלנו ככלי ואמצעי לטפח את ילדי ישראל ולצייד אותם בארגז כלים, בהתנסויות ובידע, שיהפכו אותם לאנשים רחבי אופקים, צמאי ידע, בעלי יכולת שיפוט ויצירה עצמית.

כך לדוגמה תיארתי בפניהם את העשייה במוזיאון העיצוב, הסדנאות החווייתיות לכל המשפחה, הסינרגיה שאנו מטמיעים בין בתי הספר ומערכת החינוך הפורמלית לבין מוסדות התרבות ועוד.

מהשיחה שהתפתחה ניתן היה לחוש בהערכה ובעניין, ברצון להכיר יותר וללמוד: אנחנו מהם והם מאתנו. כמי שמייחסים חשיבות רבה לקיימות ולצורך להשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים, הם התחברו לרעיונות ולעשייה שהצגתי בפניהם: ההשקעה בילדים, החינוך לערכי סובלנות, למעורבות חברתית, חיבור לקהילה משמעותית ולמקום בו חיים.

ללא ספק היה זה ערב של התרוממות רוח ואני אסירת תודה למארחים, למשתתפים ולכל מי שנרתם וסייע.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים – הרהורים ב'עיר הילדים' על יום הזיכרון

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אבא של מוני לא חזר,

מוני עצוב-מהורהר:

"אבא שלי מת לתמיד

 או רק לזמן קצר?"

על השולחן

 המשקפיים של אבא

 וגם המשקפת.

מוני נוגע בהם

 ביד מלטפת.

באלה המשקפיים

 מוני רואה את אבא

 בתוך ענן בשמיים,

מנפנף לו שלום

 קורץ בעין.

לפעמים מוני מחפש בשמיים

 יד מנפנפת,

מחפש במשקפת

 ושואל בקול מהורהר:

 "אבא שלי מת לתמיד

 או רק לזמן קצר?"

"לפעמים מוֹני" מאת יקירת העיר חולון המשוררת שלומית כהן אסיף

***

שבוע קשה הוא השבוע הזה שמתחיל ביום השואה, עובר דרך ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ומסתיים בפרץ של שמחה, מעט לא טבעי, בחגיגות העצמאות.

כל מי שגדל וחי בארץ הזאת מתכנס בימים אלה קצת אל תוך עצמו ואל תוך זיכרונותיו. גם אני, שנולדתי בשנה של מלחמה, מלחמת סיני, שבה ומהרהרת באלה שאינם, בחיים שנגדעו באיבם, תחילה במעגל המשפחתי, ואחר כך במעגל החברתי הקרוב ואחר כך זה הרחוק יותר, של המכרים והבנים של חברים. ומשם כבר נשאבים אל הסיפורים על מי שהיכרנו דרך הטלויזיה או העיתון, רק אחרי שהלכו מאיתנו והיגון עוטף וחודר והמחשבות מציפות על שהיה, על שיהיה, על מי שנדמה שנשכח ובעצם לא יכול להישכח…

במין מנגנון הישרדותי הכרחי הפך גם הקיץ האחרון למשהו שממרכז התודעה, שאך היתה המציאות שלנו, עובר למשהו העומד ברקע, כואב, מטריד, מתסכל. שלושה מבני העיר חולון נפלו ב'צוק איתן' וביום הזיכרון הזה משפחותיהם של בניה רובל, צפריר בר-אור וגל בסון היו, למגינת לבנו, לחלק ממשפחה שאיש אינו רוצה  להיות חלק ממנה – משפחת השכול.

כמי שכל השנה עוסקת ב'עיר הילדים' וכבר למעלה משני עשורים משתדלת ליצור עולם טוב יותר לילדים, לתת להם את המזון הרוחני והתשתית התרבותית והחינוכית שתאפשר להם לצמוח ולפרוח, מהדהדות בראשי ביום הזה מילות השיר: "והחשבון שאין לו סוף – חייב לחלוף, חייב לחלוף". מה אנו, בני האדם באשר הם, צריכים יותר מהשקט, מהשלווה, משמחת היצירה והעשייה?!

אנו כולנו, ואני מאמינה שגם שכנינו/אויבינו, ובמיוחד ההורים שבקרבנו, מה אנו רוצים יותר מלראות לראות את ילדינו ונכדינו – גדלים, מצליחים, מאושרים?!, מה יותר טבעי מזה?!

תמיד האמנתי שזה אפשרי, שהשלום חייב להגיע…

וכך אני נעה בימים הללו בין היגון והייאוש והתסכול שמא לא נזכה לראות את האור בקצה המנהרה, לאמונה החזקה והבסיסית הזו שאי אפשר לוותר על התקווה, שאסור להפסיק להאמין ולעשות, אולי פשוט כי אין ברירה. נמשיך ונשקיע בילדים, נראה להם ונלמד אותם מהו עולם של חשיבה, סקרנות, יצירה אנושית מעוררת הערכה והערצה, נאפשר להם להיות אנשים טובים יותר, נשתדל לעשות את החלק הקטן שלנו במעשה הגדול ונמשיך לקוות ש"אנחנו עוד נראה את הימים האחרים", שבוא יבואו.

'דיגיטף' – גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית מתקדמת

לא אחת אני מספרת כי אמי היתה גננת וחינוך לגיל הרך היה חלק משמעותי מאווירת הבית בו גדלתי ומהוויית חיי כילדה. בבגרותי בחרתי במסלול מקצועי שונה והתפתחתי בתחום הניהול, אולם לאורך כל השנים נושא ההשקעה וטיפוח הדור הצעיר – ליווה אותי בעשייה המקצועית. חזון 'חולון – עיר הילדים' צמח בין היתר על רקע זה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנים האחרונות חשתי צורך להעמיק ולהתמקצע בנושא הגיל הרך ולאחרונה אף סיימתי לימודי תואר שני בתחום זה. אחת הדילמות אשר מעסיקות אותי היא כיצד ניתן להתאים את תהליכי החינוך ואת העקרונות הפדגוגיים להתפתחויות ולאפשרויות הטכנולוגיות העצומות הנגישות כיום לכל אחד, וזאת, מבלי לתת לאמצעים "להשתלט" על המטרה. כלומר כיצד לרתום את האמצעים החדישים לטובת המטרה המרכזית, שהינה טיפוח ילדים סקרנים, תאבי דעת, בעלי יכולות חשיבה ויצירה, ולא פחות חשוב מכך בעלי יכולות חברתיות ומיומנויות כמו שיתוף פעולה, ומידות טובות כמו למשל אמפתיה וסובלנות לאחר?

גן הילדים הינו אחת המסגרות החינוכיות המוקדמות, אשר להן השפעה רבה מאוד על עיצובם של הילדים והתפתחותם בהמשך. יש הטוענים כי מסגרת זו ראוי לה שתישאר מעין 'שמורת טבע' חינוכית, כזו המשמרת תהליכי חינוך מסורתיים, המושתתים על חוויות חברתיות, חושיות ואחרות ותימנע מהכנסת הטכנולוגיות החדשניות, שממילא משתלטות על חיי בני האדם, כבר מרגע הולדתם. אני סבורה שלא ניתן ליצור מסגרת חינוכית משמעותית כשהיא מנותקת מכל מה שקורה סביבה ומהחוויות והעולם בו הילדים חיים ומתפקדים. יחד עם זאת, אני מאמינה שניתן למצוא מתכונת חכמה, כזו המשלבת אפשרויות טכנולוגיות בדרך נכונה, שאיננה מחטיאה את המטרה המרכזית, כפי שתיארתי קודם.

בימים אלה אנו שוקדים בחולון על תכנונו של 'דיגיטף' – גן ילדים דיגיטאלי – מסגרת חינוכית חדשנית ניסיונית, בה יבוא לידי ביטוי החיבור לטכנולוגיה הדיגיטאלית, הסובבת את הילדים בחיי היומיום כצרכנים וכיצרנים. בגן ילדים זה תיבנה סביבת למידה חינוכית על פי מאפייני התפיסות הפדגוגיות לגיל הרך, אולם לתוכה יישזרו באופן טבעי אמצעים טכנולוגיים עדכניים וחדשניים בתחומים שונים, כגון: אמנות, עיצוב, מוזיקה ומדע ויינתן ביטוי לפתרון בעיות, ליצירתיות, לעבודת צוות ולכלל המיומנויות הנדרשות בעידן הידע. בגן ישולבו אמצעים כמו שולחנות אינטראקטיביים דידקטיים, אולפן הקלטות, מדפסות תלת-ממד ועוד. וכך לדוגמה יוכלו הילדים להתנסות בשימוש במדפסת תלת-מימד על מנת לתכנן, לעצב ולייצר צעצועים, חלקים וכלים בגן.

הגן מיועד לגילאי 5, ויכלול מרכזי לימוד לפיתוח אוריינות, אומנויות, חשיבה מתמטית, יצירה, תיאטרון, מרכזי שמע, תזונה ומרכז למידה סוציו דרמטי כבכל גן ילדים. ייחודיותו וחדשנותו באות לידי ביטוי בשילוב מלא של טכנולוגיה דיגיטאלית בכל רחבי הגן כאמצעי  מעצים ומאתגר, המעודד סקרנות, חקר, ניסוי, הפעלה ויצירה, וכל זאת תוך שמירת רוח ואקלים גן ילדים.

בגן הדיגיטלי תהיה התייחסות ליחסי גומלין בין הפנים והחוץ: החצר תעוצב על פי העקרונות הקיימים בתוך המבנה פנימה. ישולבו בה אמצעי מדיה דיגיטלית, כשכאן הדגש יהיה על עידוד פעילות פיזית ותנועה, לדוגמה: 'גן הרפתקאות' דיגיטלי עם  מרחבי תנועה מאתגרים, קיר טיפוס, קורות שיווי משקל, וגם: ניסויים בחומרי בנייה מגוונים, הפעלת מנופים ועוד.

הגן יבנה בשכונת ג'סי כהן, במתחם קהילתי-טכנולוגי, מתוך תפיסה של שיתופי פעולה בין מספר מרכזים דיגיטליים, הנמצאים בסמוך לגן כגון 'המרכז לעיצוב דיגיטלי' והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab).

הגן יתפרש על פני כ- 200 מטרים מרובעים. 170 מ"ר מיועדים לשטחי הגן ו-30 מ"ר מיועדים למרכז משותף של הגן והמעבדה לייצור דיגיטלי (FabLab). המרחב המשותף ישמש לפעילויות ילדי הגן בבוקר ולפעילויות המשך אחר הצהרים לקהילת תושבי השכונה והעיר. הגן יבנה בעיצוב אדריכלי מתקדם המשלב את רוח הגן ועקרונות הלימוד בגיל הרך יחד עם חדשנות טכנולוגית.

בימים אלה אנו מצויים בתהליך שמטרתו לגייס משאבים למימוש רעיון הגן הדיגיטלי והצטיידותו בציוד החדשני הנדרש. אני תקווה כי נצליח בכך וכי המתכונת החדשה תוכיח את עצמה וניתן יהיה ללמוד ממנה כדי להתקדם בתהליכי התאמת מערכת החינוך ומוסדותיה לאפשרויות ולהתפתחויות הדינמיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כל אדם במאה ה- 21.

תכנית אב לילדים ונוער מבית היוצר של עיר הילדים

החדשנות בחולון נמשכת ומה טבעי יותר מליישמה בתחום המזוהה ביותר עם חולון בעשרים השנים האחרונות, הלוא הוא תחום הילדים והנוער.

DSC_0264

בראשית חודש יולי, בטרם היינו כולנו תחת השפעתו של מבצע "צוק איתן", זכיתי לחוות חוויה יוצאת דופן, עת לקחתי חלק בכינוס נרחב ראשון של 'תוכנית האב לילדים ונוער של חולון', אותו ארגנו אגף הרווחה, מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי והאגף לתכנון אסטרטגי.

אף שאני משתתפת במפגשי עבודה לא מעטים, היה מרגש לראות התכנסות שכזו, בה לוקחים חלק כ- 150 אנשי מקצוע ומומחים מגופים רבים: עירייה, חברות עירוניות, משרדי ממשלה, עמותות וכל מי שעוסק בתחום, וכולם מעמידים במרכז את הילדים כמטרה, ולא את צרכי הארגון ממנו הם מגיעים. מפגש זה היווה את "הסנונית הראשונה" במהלך רחב ועמוק, שאנו צופים כי ייצר שינוי חיובי משמעותי ואסביר מדוע.

גן ניצנים 1

כידוע בשני העשורים האחרונים ביססה עצמה חולון בתודעה הציבורית כ"עיר הילדים". ייחודה של חולון והתמחותה בתחום זה לאורך זמן רב, מקנים לה יתרונות. הם משפרים את איכות חיי התושבים, את דימוייה בעיניהם ובעיני אחרים, מהווים גורם במערכת השיקולים של משפחות צעירות בבחירת עיר לגדל בה את ילדיהם, יוצרים דינמיקה של עשייה והשפעה חיובית גם על תחומי עשייה אחרים ועוד. אולם במקביל לכך, דימוי זה הינו גם בסיס למרחב גדל והולך של ציפיות ודרישות, אשר לא תמיד יכולים או צריכים לבוא לידי מימוש. בנושא זה, כמו שקורה לא אחת, המציאות אותה יצרנו מתפתחת ומשתנה ומעלה שאלות ומחשבות חדשות: לאן ממשיכים, את מה מתגברים, מה משנים, במה משקיעים יותר ובמה אולי פחות ועוד.

יתרונה של תכנית אב שהיא לא מטפלת בנושא ספציפי, אלא רואה את הילד על כל היבטיו ולוקחת על עצמה לטפל בכל קבוצות הגיל: מלידה ועד 18, תוך התייחסות למגוון תחומים כמו: בריאות וספורט; חינוך בלתי פורמאלי: קהילה, פנאי ותרבות; ילדים ונוער בסיכון; עולים מאתיופיה ומחבר העמים; סביבה פיזית ונגישות; העולם הדיגיטלי והשלכותיו; צרכים מיוחדים; אוכלוסייה דתית, הורים ומשפחה ועוד.

תכנית מקיפה שכזו, המתווה יעדים ותוכניות לביצוע, תאפשר לנו להעצים ולהסדיר את העשייה הקיימת בעיר למען ילדים ובני נוער. התכנית תהווה נדבך נוסף במימוש חזונה של חולון כעיר הילדים. תהליך הכנתה, עצם קיומה והוצאתה מהכוח אל הפועל ימנפו את העשייה העירונית בתחום זה.

לשמחתי חברו אלינו למהלך אנשי 'ג'וינט אשלים', המתמחים בפיתוח תכניות ושירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון.

מה אם כן מטרותיה של התכנית?

  • למנף את העשייה העירונית הענפה בתחום זה וליצור עליית מדרגה בתחום.
  • ליצור תכנית בת קיימא שאינה תלויה בממלא תפקיד.
  • ליצור פריצה של התבנית הארגונית בהתנהלות בתחום שבירת מערכות וארגונים.
  • לספק ראייה כוללת ומתכללת הרואה את הילד על כל רבדיו.
  • לאפשר לתושבי העיר ילדים והורים להתחבר לעיר בכלל ולתכנית בפרט.
  • ליצור תהליך חינוכי המעודד תושבים פרו-אקטיביים.
  • לרתום את הנהלת העיר, מנהליה והחברות העירוניות לעשייה העירונית הנרחבת בתחום הילדים והנוער תוך ראיית ה'שטח' והנעשה בו.

קיץ 2016 הוא המועד המתוכנן לסיום כתיבת התכנית. עד אז עתידים להתרחש מהלכים רבים, אודותיהם אשתדל להמשיך ולעדכן.