צעירים בחולון

במעלה הדרך ל'בגרות דיגיטלית' בחולון

במאמרו 'בגרות דיגיטלית', מגדיר רז הייפרמן, לשעבר ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית, מהי 'טרנספורמציה דיגיטלית': "תהליך של שינוי עסקי וארגוני משמעותי ומתמשך הנובע משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה דיגיטלית במטרה לשפר את הביצועים… את חווית הלקוח… ואת היישום של מודלים עסקיים חדשניים".

עיריות וגופים ציבוריים, ובהם גם עיריית חולון, יעברו בשנים הקרובות טרנספורמציה זו כדי שיהפכו לבעלי יתרון ולמובילים בשירות ועל מנת שיצליחו לשפר את חוויית הלקוחות – תושבי העיר.

וכך כותב הייפרמן: "ההצלחה של 'הטרנספורמציה הדיגיטלית' תלויה ב'בגרות הדיגיטלית' של העירייה. 'הבגרות הדיגיטלית' היא מדד ארגוני, המתאר את ההיקף, העומק והאפקטיביות בהם הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות, בביצוע עסקיו ויצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב בו הארגון נמצא בכל הקשור ליישום הטכנולוגיות הדיגיטליות, ליישום הכישורים והיכולות של מנהלי הארגון ועובדיו להתמודד בעידן הדיגיטלי וליישם כישורים בהטמעת חדשנות, מודלים עסקיים דיגיטליים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות".

הממדים, על פי רז הייפרמן, שיכולים להיבדק בעירייה לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' הם:

  1. החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית – האם קיימים?
  2. התרבות הארגונית – האם היא מעודדת חדשנות?
  3. חוויית הלקוח – האם העירייה מספקת חוויה ברמה גבוהה? באלו ערוצים?
  4. הכישורים הטכנולוגים- מה קיים ומה חסר?
  5. טכנולוגיה – מה רמת הגמישות של הארכיטקטורה הטכנולוגית של העירייה? האם השיטות ותהליכי העבודה תומכים בפיתוח מהיר וגמיש? האם קיים הידע?
  6. המבנה הארגוני – האם קיימת הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות בממד הדיגיטלי?
  7. יכולות – מהי רמת ההתקשרויות של הארגון לכל בעלי העניין ובכל סוגי הערוצים? מהי רמת ניהול התוכן בעירייה? האם תהליכי קבלת ההחלטות מבוססי נתונים?
  8. חדשנות – אם העירייה חושבת מנקודת המבט של התושב ורואה בכך חשיבות? האם העירייה מפתחת שירותים חדשים שהתושבים רוצים?

המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראלי דיגיטלי ומשרד הפנים, בסיוע רז הייפמן, יזמו ופיתחו את המדד לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' העירונית.

במחקר שנעשה על ידי חברת I.D.C  מוצג מודל המתאר 5 שלבי התפתחות לאבחון ה'בגרות הדיגיטלית'. כדי לדעת היכן נמצאת העירייה – עליה להשיב על שאלות ובהמשך לכך להגדיר את החזון והאסטרטגיה שיובילו אותה להתקדם בשלבי ההתפתחות.

ואלה הם השלבים והאופן בו ניתן למקם את העירייה:

  • שלב 1: עדיין אין חזון ואסטרטגיה דיגיטלית והעדיפות לנושא בעדיפות נמוכה.
  • שלב 2: העירייה מבצעת בחינות מזדמנות של הטכנולוגיה הדיגיטלית ומאפשרת ייזום והתנסות בטכנולוגיות שונות.
  • שלב 3: העירייה מטפלת בצורה מסודרת ואחידה ביוזמות דיגיטליות ומגדירה מתודולוגיות. לעירייה יש חזון דיגיטלי אולם הוא אינו בעדיפות גבוהה.
  • שלב 4: העירייה הגדירה חזון ואסטרטגיה דיגיטלית ברורים ודואגת לתקשר אותם לכל יחידות העירייה. הוקם צוות דיגיטלי שמוביל טרנספורמציה דיגיטלית.
  • שלב 5: העירייה בשלבים מתקדמים בתכנית הטרנספורמציה ומזהה הזדמנויות לשנות את מודל העבודה, ממנף כלכלה שיתופית מתפתחת ומייצר בידול ויתרון שרותי מובהק.

בעיריית חולון נבחרו 'מאיצים דיגיטליים', אשר תפקידם להפוך את השירותים הניתנים בעירייה לנגישים יותר לתושבים. הדבר מחייב שינוי מהיר בתהליכי העבודה והעמדת כלים מתקדמים למתן שירות ראוי לתושב בעידן הדיגיטלי.

חולון יוצאת לדרך חדשה ונכנסת לעידן הדיגיטלי במלוא העוצמה.

"יחד. חושבים. צעירים" – אתר שיתוף חדש לצעירי חולון

לפני למעלה מעשרים שנה, כשהתחלנו לגבש את חזון עיר הילדים בחולון, אחת המוטיבציות החזקות שלנו היתה הרצון להשאיר בעיר, וגם למשוך אליה מבחוץ, אוכלוסיה צעירה. נוכחות משמעותית של שכבת גיל צעירה בעיר הינה מקור לאנרגיות חדשות והיא מפיחה חיים בפעילות המסחרית והמקצועית בעיר, בהווייה הקהילתית, אפילו במראה הפיזי וכמובן בנוף האנושי.

קמפיין צעירים - חולון

ברבות השנים, וככל שדימוייה החיובי של חולון הלך והתחזק, עלה גם מספר הילדים בעיר, שעם הזמן הפכו לאנשים צעירים. זהו דור חדש, אשר עומד בראשית חייו הבוגרים ולפניו שפע של אפשרויות והזדמנויות לבחור ולהתפתח. אני יכולה להעיד כי בשבתי בראש וועדת מכרזי כח אדם בעירייה אני נתקלת לא אחת בצעירים הללו. רבים מהם בעלי פוטנציאל השכלתי ואישיותי מרשים. למרות חוסר הניסיון שמאפיין את שכבת הגיל הזו (בעולם העבודה ובחיים בכלל), צעירים אלה הינם בעלי יכולת לקלוט מידע רב ומגוון, הבנה רחבה של נושא מכמה נקודות מבט ומתוך פרספקטיבות שונות, יכולת לשתף פעולה וכמובן מוטיבציה להוכיח עצמם ולהצליח.

אולם לצד ההבטחה הגדולה והאופקים הנפתחים, צעירים אלה מתמודדים עם בעיות לא פשוטות. מחד, מגוון אפשרויות להשכלה ולתעסוקה רחב מאוד, הכלכלה והתרבות גלובאליות, אבל מאידך שוק העבודה דינמי ומשתנה, מקצועות חדשים צצים ואחרים נעלמים, הביטחון הכלכלי איננו מובטח. וכך צעירים רבים חשים קצת מבולבלים, לא מחוברים ולא בטוחים בדרכם. זו בדיוק הנקודה, שלנו כעירייה, יש אפשרות לתרום ולסייע לאוכלוסייה, שעד היום פחות נעזרה בשירותי הממסד העירוני. לשם כך הקמנו לפני למעלה משנה את מחלקת הצעירים והתחלנו בקידום שורה של תחומים הנוגעים לחיי הצעירים.

סטודנטים במדיטק חולון

סטודנטים במדיטק חולון

בין היתר החלטנו שאנו פותחים את המרחב הציבורי לצעירים ומתאימים אותו לצרכיהם והקצנו בספריה המרכזית מתחם למידה לסטודנטים בחופשות הסמסטר, איפשרנו לצעירים מתלבטים לבוא לשיחת ייעוץ ראשונית ללא תשלום כדי לחשוב ביחד על קריירה אפשרית ותחום לימודים שיתאים להם, ניסינו לקלוע לטעמם של הצעירים ולקיים אירועי תרבות ופנאי במחירים מיוחדים, בסגנון ובטעם המכוון אל הגיל ומאפשר להם להיפגש ולבלות במחיצת הדומים להם, זיהינו צורך של הורים צעירים במשחקיות אחר הצהריים והפעלנו מסגרות כאלה בימי הקיץ הלוהטים, הרחבנו את המסגרות בהם אנו מאזינים לצעירים (כולל במפגשים בברים מקומיים) במטרה ליצור ביניהם שיח ועוד. במקביל, אנו מצויים בפני שיפוץ מבנה לצורך הקמת מרכז צעירים, שיהפוך החל מהקיץ, כך אנו מקווים, למוקד משיכה ועניין לאוכלוסייה זו.

בסוף חודש דצמבר 2014, הסתיים השלב הראשון של הליך שיתוף ציבור אינטרנטי שערכנו מול ציבור הצעירים תושבי חולון. לשם כך הקמנו אתר מיוחד, ובו ביקשנו מהם (ולמעשה מכל אחד שרצה בכך) להעלות רעיונות, צרכים וציפיות מהעירייה ומהעיר, הקשורים לחיי הצעירים בה, כדי שאת תוכניותינו העתידיות נוכל לתכנן מתוך ידיעה והבנה טובה יותר של הציבור הזה.

לאתר נרשמו במשך שלושת השבועות בהם הוא פעל כ-350 משתתפים, הועלו בו 212 רעיונות חדשים לעיר טובה לצעירים ונרשמו בו 483 תגובות בדיונים השונים. תשעה זוכים שהעלו את הרעיונות האהובים ביותר (במדד הלייקים) אף קיבלו מאיתנו פרסים שווים. השלב הבא הוא לאסוף את הרעיונות והתגובות, להדגיש קווים ומגמות מהם נלמד להמשך עבודת מחלקת הצעירים ולייצר בסיס להמשך השיח מול הציבור. ניתן יהיה להמשיך ולעקוב אחרי התהליך באתר העירייה ובדף הפייסבוק של מחלקת הצעירים שלנו.