קהילה בחולון

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

תנו לגדול בשקט

צילומים: טל קרישנבאום

צילומים: טל קירשנבאום

עכשיו שקט. הכריזו על חזרה לשגרה, אני בטוחה שרבים שואלים את עצמם: זה אמיתי?, כמה זמן זה יימשך?

בראשית חודש יולי, שנראה עכשיו כמו לפני נצח, ערכנו כנס ייחודי, ראשון מסוגו בהשתתפות אנשי מקצוע ממגוון תחומים וארגונים. הנושא היה: הכנת תכנית אב לילדים ונוער בחולון. הרעיון הוא למנף את העשייה הענפה והמגוונת המתרחשת בחולון כבר למעלה משני עשורים לכדי תכנית מובנית שתאפשר ל"עיר הילדים" לעלות מדרגה.

ימים ספורים לאחר אותו כנס (אשר עליו ועל התהליך בכללו אפרט בפוסט נפרד) פרץ מבצע 'צוק איתן'. בבת אחת דחק המצב את העיסוקים האחרים. ואני, שבמהלך עבודתי היומיומית עוסקת ללא הרף ברעיונות ובמחשבות על הילדים ועל מה שאנו יכולים לעשות למענם כדי להפוך את ילדותם למרתקת, מעשירה, מעצימה יותר, חשתי בעוצמה רבה עד כמה לא פשוט להיות ילד בישראל.

במהלך המבצע עלו בי זיכרונות מילדותי שלי, בישוב בשרון, על גבול קלקיליה בימי מלחמת ששת הימים כשחפרנו שוחה בחצר והתחבאנו בתוכה בשעות לילה. מסביבנו ראינו פצצות ואורות מרצדים ונדמה היה שתיכף נופל עלינו משהו. זכורים לי היטב הפחד ותחושת הסכנה המוחשית. זיכרון הילדות הזה מלווה אותי וחוזר אלי בימים אלה. אני חושבת על ילדים, שחיים תחת פחד מתמיד בדרום הארץ וגם על הקטנטנים כאן במרכז, תינוקות בני חודשים ספורים, שנה, שנתיים ושלוש, בגיל של נכדי, אשר נתלשים ממיטותיהם או ממשחקיהם ומובלים על ידי הוריהם אל הממ"ד או המקלט או חדר המדרגות 'הכי מוגן שיש'.

אני חושבת על ההתלבטויות הקטנות לכאורה המלוות אימהות ואבות צעירים – לצאת מהבית? לסכן את הילד? לתת לו לישון אתי? להשאיר בעגלה ולשבש את מה שכבר למד והפנים? ואם לא אשמע את האזעקה?

ואני שואלת את עצמי איך כל זה ישפיע על הילדים הללו? אני משוכנעת שמשהו מכל זה משאיר חותם. ומצד שני הרי כוח החיים חזק כל כך וחוויות חיוביות – סופן שידחיקו מהזיכרון את רגעי האימה, אני מקווה.

כדי לסייע ולו במעט לילדי חולון ולהוריהם, נערכנו בזריזות להפעלות יומיומיות בשני מרכזים בעיר: במדיטק ובתיאטרון חולון. מסתבר שהצורך עצום, אנשים פשוט השתוקקו לצאת מהבית, ליהנות משעה של פעילות, להיות עם אנשים אחרים, במקום שהוא יחסית עוטף ובטוח. כל מוסדות התרבות שלנו פעלו במהלך המבצע וכמובן גם כעת וכדאי באמת למי שטרם ביקר לבוא, בזמן שנותר מהחופש הגדול, וליהנות ממה שיש לחולון להציע: במוזיאון הילדים, במרכז תיאטרון בובות, במוזיאון הקומיקס, במדיטק, הסינמטק והספריות, במוזיאון העיצוב ועכשיו גם אפשר לחזור ולצאת החוצה אל גני הסיפור. בימים אלה נפתח להרצה גם מרכז ייחודי להורים ולפעוטות – טיפ טף. המקום מוכוון כל כולו אל הגיל הכי צעיר, מלידה ועד שלוש. השקענו במיטב העיצוב, חשבנו על כל פרט וגם עולם התוכן החינוכי מעשיר במיוחד.

כל המקומות הללו נועדו באמת להפוך את הילדות של ילדי חולון וישראל למשהו טוב יותר, מעניין, איכותי ומהנה.

מי ייתן ובאמת יתנו לילדים לגדול בשקט.

'טיפ טף' – מקום חדש שיהפוך לכם את ההורות לחוויה מתגמלת

מצגת זאת דורשת JavaScript.

"אני כל כך אוהבת אותו, אבל הוא לא מפסיק לבכות, אני לא בטוחה למה ומנסה להבין מה הוא רוצה, אני נותנת לו משחק, מדברת אתו, מנסה להצחיק ובסוף שנינו בוכים, ביחד". כך סיפרה לי לאחרונה אם צעירה. היא כל כך חיכתה לתינוק שלה, התרגשה, דמיינה כיצד זה ייראה, ראתה את עצמה מבלה אתו, מחבקת, צוחקת וכל כך נהנית ומשהו פשוט לא מסתדר.

היום כבר לא בושה לומר ולהודות: גם להיות אמא ואבא – אפשר וצריך ללמוד. האינסטינקטים ההוריים לא תמיד שם בשביל להנחות אותנו וגם בתחום הלכאורה מאוד טבעי הזה – אפשר להשתפר וליהנות יותר.

לפני ימים אחדים וכחלק מתהליך ההכנה לקראת פתיחתו של 'טיפ טף' – מרכז חדש להורים וילדיהם הקטנטנים (לידה – גיל 3), שאנו מקימים בחולון, האזנתי יחד עם אנשי חינוך להרצאתה של פרופ' פנינה קליין. תורתה של פרופ' קליין בתחום הגיל הרך היא שעומדת בבסיס המרכז החדש.

אחד העקרונות החשובים אודותיהם פרופ' קליין מדברת הוא הורות כחוויה מהנה, משמחת ומעצימה הן להורים והן לילדים. מניסיוני כאם ומניסיונם של אחרים סביבי, אני יודעת שעם כל הכוונות הטובות, זה לעתים ממש לא כך. עם הולדתם של הילד או הילדה הבכורים, מגלים הורים רבים עולם שלם של התלבטויות ושאלות.

בהרצאתה האירה פרופ' קליין כמה מהדילמות ומהאתגרים, עמם מתמודדים הורים צעירים, לצד הדרכים והפתרונות שיציע המרכז להורים :

כיצד לעודד את ההורה ולתת לו תחושת יכולת? כיצד לתת תחושת יכולת לילד? איך מציבים גבולות אך גם גורמים לילד לחוש שאוהבים אותו? כיצד מתכננים נכון פעילות עם הילדים? מהי בכלל פעילות 'מותאמת' לילד שלנו? כיצד הופכים את הפעילות עם הילדים ל"כדאית"? מהו "תפריט מנטלי"?, איך מלמדים ילדים דברים חדשים, בקצב שלהם, מבלי לכפות עליהם דרך פעולה ובאופן המאפשר להם לטעות? כיצד כהורים אנו מתווכים מציאות, משחק או כל דבר אחר – לילדינו? כמה זמן אנו מקדישים לפעילות ממוקדת עם הילדים ללא הסחות ופעולות מקבילות? כיצד לתכנן פעילות עם ילדינו? כיצד ההתנהלות עם הפעוטות משפיעה על הטווח הארוך, על התפתחותם והצלחותיהם? מה השאיפות שלנו לגבי ילדינו? איך עושים את הדבר הנכון בזמן הנכון מבלי להקדים את המאוחר מבחינת צרכי הילד? איך מכינים ילד למציאות תחרותית, הישגית ולעתים מאכזבת מבלי ליצור לו בעצמינו עולם כזה?

במסגרת ההרצאה הוקרנו בפנינו מספר סרטונים, העוקבים אחר תהליך ההדרכה של ההורים על פי שיטת פרופ' קליין. יתרון הסרטונים הוא ביכולת להראות באופן מוחשי וויזואלי איך דפוסי התנהגות משתנים אצל הילד והוריו, בעקבות תהליך למידה והכוונה. באמצעות הסרטים הודגמו כמה מקווי היסוד לאורם פועלת השיטה.

ואלו מקצת מהעקרונות, ממש על קצה המזלג:

לכל התינוקות יש צורך להיות נאהבים ולהיות עם אדם השמח להיות עמהם. תנו לתינוק לחוש ולדעת שאתם אוהבים אותו, החזיקו אותו קרוב אליכם, תיהנו ממנו.

תנו לעצמכם את ההזדמנות להשקיע בילדכם וליהנות ממנו. ראו כמה אתם חשובים לו ומיוחדים בעיניו, עד כמה הוא זקוק לכם ואוהב אתכם יותר מאשר את האחרים.

תחושות חיוביות פותחות את הדלת לגדילה רגשית, חברתית ושכלית תוך תחושת אמון וקשר לאנשים.

תנו לילדיכם את מלוא ההזדמנות להתפתח כדי שיחד אתכם יוכל לחיות חיים מלאים וטובים יותר.

סקרנים? רוצים לדעת יותר? לשאול עוד שאלות ולקבל כיוונים חדשים? בקרוב במרכז החדש. יש למה לחכות.

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

פועלים ביחד למען איכות חיים טובה יותר, ביטחון אישי וסביבה מוגנת

שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים הינו תנאי הכרחי להבטחת איכות החיים של כל אחד ואחת מאתנו.

טקס חנוכת השירטור המשלוב והרובעים (1)

חונכים שירות חדש. צילום: טל קירשנבאום.

לאחרונה, במסגרת פעילות יזומה של צוות השיטור המשולב של הפיקוח העירוני והמשטרה נתפסה בחולון משאית בשר, שעליה כ- 250 ק"ג בשר, שפג תוקפו ואיננו ראוי למאכל אדם. נהג המשאית נתפס כשהוא פורק את הבשר לאחד העסקים בעיר (קיוסק וממכר שוארמה). הבשר הושמד ע"י הווטרינר העירוני ויחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות, שהוזמנו למקום.

האירוע הזה התרחש זמן קצר לאחר שהשקנו בחולון את השיטור המשולב, אשר מעתה פועל על פי חלוקה לרובעים. חולון היא הראשונה מבין ערי המחוז שמפעילה מודל זה ואני בטוחה כי התושבים יחושו במהרה בשינוי. על פי המודל החדש מחולקת כעת העיר ל-3 רובעי שיטור, כשלכל רובע נקבע 'מפקד רובע' מטעם המשטרה. בכל רובע פועלת ניידת משולבת, עם שוטר צמוד ומפקח עירוני, שיתנו מענה לכל בעיה הקשורה באכיפת החוק ואיכות חיי התושבים.

אני שמחה כי לאחר שנים רבות בהן ניסינו לקדם מהלך זה, אנו רואים אותו יוצא לפועל. בעולם דינמי ומשתנה, בחברה אלימה יותר ובאווירה ציבורית אגרסיבית, נראה כי כל אחד מהגופים הציבוריים לא יוכל לבדו לתת מענה מלא לצורך הבסיסי של כל אדם וכל אזרח לחיים בטוחים ושלווים בסביבת מגוריו.

טקס חנוכת השיטור המשולב והרובעים

טקס חנוכת השיטור המשולב והרובעים. צילום: טל קירשנבאום

כמי שמובילים את השירותים לתושב בסביבה העירונית, אנו משתדלים להבין את הצרכים, והציפיות וליצור לתושבים סביבה ידידותית ואסתטית, סביבה שהיא בית, מקום בטוח שכיף לחזור אליו בתום יום עבודה ולבלות בו בשעות הפנאי ובסופי שבוע. הבעיה שישובים עירוניים, בין היתר בשל אינטנסיביות החיים בהם, לא תמיד מייצרים סביבה בטוחה ושלווה, לא רק בכרכי ענק, אלא גם בערים בינוניות ואפילו קטנות. אחד הפרמטרים החשובים ביצירת איכות חיים גבוהה בעיר היא תחושת הביטחון של התושבים, בלי תחושה זו אין טעם בפארקים ובגנים ירוקים, במבני ציבור מהודרים ומעוצבים או בחיי מסחר ובילוי תוססים. כדי להבטיח את איכות החיים הזאת חייב להיות שיתוף פעולה בין כל הארגונים והגופים הציבוריים הנוגעים בחיי התושבים, כל אחד מהזווית שלו.

ילד אשר עובר בגן ציבורי צריך להרגיש בטוח, קשיש אשר צועד לקופת חולים או לבנק צריך לחוש נינוח, כל אחד מאתנו הנכנס לגינה הציבורית מצפה לראות מתקנים נקיים ומתוחזקים ולא כאלה שהושקעו בהם כסף ומאמץ וכבר הם מושחתים וחבולים. אבל אנו, העומדים בחזית הזאת, יודעים שלא אחת כך הם פני הדברים, וכמי שמשקיעים בכל אלה מאמצים עצומים אנו חשים תסכול רב.

שיתוף פעולה בין העירייה לבין המשטרה לטובת איכות חיי התושבים. צילום: טל קירשנבאום

שיתוף פעולה בין העירייה לבין המשטרה לטובת איכות חיי התושבים. צילום: טל קירשנבאום

הפתרון חייב להיות מערכתי. חינוך ויצירת הזדהות עם סביבת החיים זה הבסיס, הן באמצעות מערכת החינוך והן באמצעים קהילתיים. לכך מצטרפת השקעה בעיצוב ובאסתטיקה עירונית. אולם, בכדי להשלים את התמונה נדרש מאמץ יותר גדול בתחום האכיפה והפיקוח. מצלמות שהוצבו ברחבי העיר, עם כל תחושת אי הנעימות הכרוכה בהן לפעמים, הפכו לרע הכרחי. את אלה יש להשלים באמצעות הרתעה על ידי פיקוח עירוני ההולך יד ביד עם פעילות משטרתית. השילוב בין המפקחים החיים את העיר ומכירים את כל פינותיה ולעתים גם את אוכלוסיית האיזור באופן אישי, עם סיירות הורים ומתנדבים החיים בשכונה המהווים חלק ממנה, לצד כוח שיטור, אשר לו הסמכויות, השילוב הזה יכול לאפשר גם את האכיפה הנדרשת. לא יתכן שאזרח שומר חוק ירגיש שהוא תחת איום בעוד הגורם הכוחני, המלכלך, המטריד – יחוש מוגן ויימלט מכל דין. חייבת להיווצר אווירה שיש דין ויש דיין: המלכלך –ייענש, המשחית רכוש ציבורי – ייתפס, המספק בשר שפג תוקפו – יישלם על כך. האזרח צריך לחוש שיש לו כתובת ויש מי ששומר עליו ומאפשר לו חיים הוגנים ובטוחים. אם נפנים גישה זו וניישם שיתופי הפעולה – תשתפר איכות חיי הפרט ללא הכר.

לא מתבכיינים. ממש לא!

על שלטון מקומי וגאווה מקומית.

לאחרונה התפרסמה כתבה מחממת לב מאת סמי פרץ וטלי חרותי-סובר ב"דה-מרקר" תחת הכותרת: "איך מצליחים 3 ראשי רשויות להצעיד את העיר קדימה בלי נדבות מהממשלה?". הכתבה מספרת את סיפורם של שלושה ראשי רשויות בישראל, אשר כל אחד מהם הצליח, כמעט נגד כל הסיכויים, לחולל שינוי, ולא סתם שינוי, אלא שינוי חיובי, שמשפיע על חיי היום יום של כל אחד מתושבי הערים והמועצות בראשם הם עומדים.
חשתי סיפוק ואפילו גאווה. שוב לא מדברים על חוסר יכולת, חוסר אחריות, בכיינות ושירות קלוקל בנשימה אחת עם המושג – רשויות מקומיות. מדברים על הצלחות, הוכחות בשטח, על כך שאפשר לעשות זאת אחרת ולהקנות גאווה לתושבים ולעובדים.

מוזיאון העיצוב . חולון על מפת התרבות והעיצוב העולמית

מוזיאון העיצוב . חולון על מפת התרבות והעיצוב העולמית

ישבתי וקראתי את סיפורם המרתק של סימון אלפסי מיקנעם, שמעון לנקרי מעכו וסיגל מורן,  ראש המועצה האזורית בני שמעון וחשתי סיפוק. נזכרתי כיצד, ולא כל כך מזמן, לאחר שנבחר ראש העיר מוטי ששון כראש עיריית חולון לפני כמעט שני עשורים ואני התמניתי כמנכ"לית, פתחנו במהלך שכל כולו היה 'לעשות זאת אחרת', לחשוב רחוק ולתכנן עתיד, לקחת את העיר חולון ממקום לא כל כך טוב למקום אחר לגמרי, עם שירות מודרני, שיטות ניהול ממתקדמות, תהליכי גיוס עובדים, שיביאו אלינו אנשים משכילים וכישרוניים וכמובן עם חזון שאומר מה צריכה העיר חולון להיות, איך היא תפתח זהות וייחוד ותבלוט מעל אחרות.

יצאנו לדרך עם המון אמונה שזה אפשרי, ואף שהיינו "טריים" בתפקידינו לא היססנו להגדיר יעדים ומטרות שאפתניים למדי, לטווח הארוך והקצר גם יחד. חיפשנו את החוזקות של העיר וביקשנו להעצים אותן. רצינו לדבר אל ליבם של ההורים, לשמור אצלנו את המשפחות שטרם נטשו ולהחזיר את מי שלא מכבר עזב את העיר בגלל מגוון סיבות.

הדברים לא היו פשוטים, היינו צריכים למצוא את המשאבים, לשנות סדרי עולם וסדרי עדיפויות. הבנו כי לצד השתפרות בשירות, עלינו להפוך למוקד משיכה, להביא אלינו מבקרים מחוץ לעיר, שיחוו חוויה חיובית, ידברו על כך ואט אט ישנו את השיח הציבורי והדימוי. התחלנו בטיוב המערכות הפנימיות, שדרגנו את מוסדות החינוך והכנסנו תכנים ונשמה החל מגן הילדים.

נשיא המדינה שמעון פרס פותח את כנס החינוך בחולון

נשיא המדינה שמעון פרס פותח את כנס החינוך בחולון

במקביל יצרנו אירועי תרבות ועניין והקמנו מוסדות ומוקדי משיכה, שתמכו ועיבו את התהליכים החינוכיים. התחלנו בקטן עם מקום כמו "בגובה העיניים" – שהיה פינת חמד בה ילדים רכים למדו וחוו מהי אמנות פלסטית, מהי עשייה מוסיקלית ואיך לעשות בעצמם תיאטרון. המשכנו עם מוזיאון הילדים, שלימים הפך ממוזיאון ילדים למוזיאון לכולם – ילדים וכל מי שהוא "ילד בנפשו" במובן של הסקרנות, הרצון לחוות, להרגיש וכן, גם להיחשף לערכים כמו סובלנות וקבלת האחר, בין אם הוא עיוור, חירש או זקן.

כשראינו עד כמה העשייה הזאת משמעותית, המשכנו ופיתחנו רעיונות ומוסדות נוספים. הקמנו את המדיטק, עוד מקום כמוהו אין בארץ עם תיאטרון יוצר לילדים ולצעירים, שמחובר לספרייה עם משאבי ידע עצומים, לא הרחק מ'גני סיפור' (עוד "המצאה " שלנו) בהם ההורים והילדים, שזה עתה החליפו ספר בספריה, יכולים לחוות את העלילה בדרך בלתי אמצעית, באמצעות פסלים סביבתיים מרהיבים, הממוקמים בלב השטח הציבורי הירוק.
הזכרתי פה רק כמה דוגמאות ואפשר היה כמובן להמשיך ולספר על מוזיאון העיצוב, הפועל כבר כמעט שנתיים ואשר שם את חולון על מפת התרבות והעיצוב לא רק בארץ, אלא גם בעולם, או המרכז לאמנות דיגיטלית, הממוקם בלב שכונה לא קלה ומתחיל למלא בה תפקיד חברתי וקהילתי יותר ויותר משמעותי, לצד הישגיו בתחום האמנותי, או בית הספר התיכון החדשני ברוח 'הי-טק היי', שפתחנו לאחרונה תחת המסר:  לא עוד מאותו הדבר, לא עוד החינוך המסורתי, הפרונטלי, המבוסס במידה רבה על שינון וניכור של הלומד מחומר הלימוד, מהמורים ומהסביבה.
אז באמת במשך שנים רבות כשאנשים היו מזכירים את חולון בהקשרים אלה, התגובה היתה "טוב, חולון זה משהו אחר", ובכן, לא עוד, המסר שאפשר לעשות זאת טוב ונכון כבר עובר הלאה. השלטון המקומי יכול ומסוגל לתפקד היטב, גם ללא תלות בשלטו המרכזי.

גן סיפור שפת הסימנים של נועה. גאווה מקומית

כל הדברים הללו, הולכים ונאספים יחדיו למצע עשיר ועמוק – עליו צומחים חיי קהילה עשירים, הנוגעים ומשפיעים באופן משמעותי על החיים של כל אדם בעיר, והיד עוד נטויה. אין בכוונתנו לחדול, ולמרות הקשיים האובייקטיביים, ובעיות של אמצעים, משאבים ובירוקרטיה ממשלתית, ואפילו כשהמדינה לצערי מסתלקת לא אחת מחובותיה, אנו אומרים: תנו לנו לעבוד. חולון הוכיחה שאפשר והיא כבר לא היחידה. התוצאות בחולון הופכות לנורמה ורף אליו חותרות רשויות רבות, ואני שמחה על כך.
תנו לנו לפעול בחשיבה יוזמת ועצמאית, אל תפריעו ותראו כי הרשויות המקומיות הן מודל ראוי לחיקוי.

תושבי חולון שותפים לחידוש חזון העיר

כל תושב יכול להיכנס לאתר אינטרנט ייעודי ולהעלות רעיונות

בשלושת השבועות האחרונים מתקיים בחולון תהליך חדשני, מרתק ומרגש, במסגרתו משתתפים עובדים ותושבים בחידוש ורענון של חזון העיר ומשפיעים על עתידה של חולון. ככל הידוע לי אין לכך תקדים, לפחות לא במגזר המוניציפאלי.

ילדים, בני נוער, מבוגרים, קשישים, אנשי חינוך, גמלאים, מתנדבים – ולמעשה כולם יכולים בלחיצת כפתור להיכנס לאתר ייעודי שהקמנו לשם כך, ולהציע רעיונות שישולבו בחזון או להגיב לרעיונות של אחרים. בבסיס המהלך עומדת ההכרה כי "חכמת ההמון" איננה פחותה ואף עולה על "חכמת היחיד".

אני חייבת לומר כי אני גאה להוביל צעד כזה, שלמעשה מביא לשיא חדש תפיסה, שהתחלנו ליישם כבר לפני כ- 18 שנה. באותה תקופה המושג 'חזון' לא רק שלא היה חלק מההתנהלות המקובלת במערכות ציבוריות, גם חברות עסקיות לא לחלוטין הבינו את משמעותו וחשיבותו.

אנו, שרצינו לקחת את חולון למקום אחר לגמרי, הן מבחינת איכות החיים בה ומה שיש לה להציע לתושביה, והן מבחינת תדמיתה הציבורית הכוללת, הבנו כי קודם כל יש להגדיר את "החלום", אותו "כוכב צפון" אליו מכוונים, אותו מחוז אליו שואפים ומתקרבים באמצעות מדיניות ברורה ועקבית. לא שידענו מראש איך הכל יעבוד, לא שיכולנו לחזות את כל ההתפתחויות או מה מבין כל הצעדים יצליח יותר ומה פחות, אבל דבר אחד ידענו – עלינו  להגדיר ולנסח את חזון העיר בצורה בהירה וברורה.

ואמנם, חולון הגיעה להישגים מרשימים ומימשה את השאיפות שעמדו לנגד עינינו בראשית הדרך. העובדה שקבענו מדיניות ויישמנו תוכניות עבודה, שנגזרו מהחזון, אפשרה לנו להיות ארגון ציבורי יוזם ומתחדש אך גם מוכוון מטרה, שאליה כולם נרתמים ובה משקיעים את מירב המאמצים.

בחלוף הזמן ועם המציאות המשתנה בארץ ובעולם חשנו כי חלק מהיגדי החזון נותרו מתאימים וראויים ואילו אחרים דורשים עדכון וחידוש. לפיכך החלטנו לצאת לתהליך להבניית חזון מחודש, בהשתתפות הנהלת העיר, העובדים, חברות הבת העירוניות, מעגלי מתנדבים ופורומים מקצועיים. לשם כך פתחנו אתר אינטרנט ייעודי המאפשר קליטת רעיונות ומיונם.

שמחנו לגלות כי רבים מגלים מעורבות. מאות רעיונות טובים נאספו ועוררו עניין ותגובות.
כך למשל הציע אחד הילדים לבנות גינה ציבורית שבנויה על משחקי Xbox ופלייסטיישן, עובדת שהיא גם אמא הציעה לבנות 'גן סיפור' שיסייע בתהליכי גמילה ממוצצים, מנהל בית ספר הציע לייסד את 'תחרות הממציא הצעיר' לעידוד חשיבה המצאתית ופיתוחים טכנולוגיים מקוריים בקרב בני נוער, והיה מי שחשב שיש לחלק אדניות ועציצים במחיר מוזל לתושבים- כדי להוסיף צבע ושמחה לחיים בעיר. אלו הן כמובן רק דוגמאות אחדות מתוך שלל רעיונות מקוריים ויצירתיים, המביאים לידי ביטוי את חלומותיהם ושאיפותיהם של רבים בכל הנושאים הקשורים לחיים בעיר ולהתנהלותה.
לאור ההצלחה, לאחר כשבועיים פתחנו את האתר לציבור הרחב ואף הארכנו את משך הזמן שהמערכת פתוחה לציבור.

כיום נמצאים באתר מעל 1000 רעיונות, שהועלו על ידי מאות משתתפים. חלק מהרעיונות נקודתיים מאוד, אחרים נרחבים. כולם יקובצו ויאוחדו לרעיונות מכלילים, שבסופו של דבר יתורגמו להיגדי החזון החדש. במקביל, יועברו ההצעות והרעיונות הקונקרטיים אל המנהלים ואל היחידות האמונות על הנושא המוצע, כדי לבדוק אם ניתן ליישמם במסגרת תוכניות העבודה.
האתר יהיה פתוח עד 10 ביוני. ממליצה להיכנס ולהתרשם. אשמח לשמוע תגובות.