תדמית עיר

השליחות הסתיימה. הדרך נמשכת

"אנחנו יוצרים את ההיסטוריה של עצמנו בעולם הזה. אנחנו מודדים אושר וסבל, הצלחה וכישלון, על פי ציפיותינו ועל פי אמות המידה שלנו. מעולם לא חשתי ש'הגעתי'. אני יודע שהמטרות החשובות באמת בחיים לעולם אינן מושגות במלואן. הניסיון לחתור אליהן הוא המסע" (מורטון ל. מנדל)

חנוכת גן סיפור הצל של יואב. צילום: אלי נאמן

בימים אלה מגיעות לסיומן כ- 34 שנות עבודתי בעיריית חולון, מתוכן כמעט 24 שנים בתפקיד מנכ"לית העירייה ו- 22 שנים כמנהלת אגף תרבות ויו"ר ועדת אמנות. היו אלה שנים משמעותיות, מספקות ומאתגרות, שנים שעיצבו אותי, השפיעו על מי שאני, שנים בהן היתה לי הזכות להיות חלק מעירייה מובילה ומצוות גדול של אנשים ונשים איכותיים, אשר כולם ביחד הטביעו חותם על העיר חולון.

מעולם לא היה זה עבורי 'עוד תפקיד', ראיתי בכך שליחות ולאורך כל הדרך שאלתי את עצמי מה עוד ניתן לעשות למען העיר ותושביה ולמען העובדים, היכן אפשר לשפר ולהשתפר.

ביום הראשון ללימודים בגולדק מדיטק

לנגד עיניי עמדו הילדים, הדור הצעיר הגדל בחולון. יאנוש קורצאק מצוטט כמי שאמר: "אין ילדים שאין בהם כישרון, אלא שהכישרון – כמה וכמה דרכים ופתחים לו: יד, אוזן, עין… תנו להם תנאים למען יגדלו טובים יותר, למען יגדלו להיות מבוגרים שיביאו עמם עתיד טוב יותר לעולם".

צעד אחר צעד, יצקנו תשתית כדי לתת לילדי חולון ולילדי ישראל את האפשרות להתפתח ולצמוח. שאפנו להעניק חינוך במובן הרחב ביותר של המילה, בסיס עליו יצמחו הילדים לאזרחים בוגרים צמאי דעת, חושבים וסקרנים. היינו חלוצים בגישתנו זו. בנחישות ובעקביות הפכנו את חולון לעיר שטוב לגדול בה וחייבים לבקר בה. בהמשך גם מיצבנו ומיתגנו את העשייה בתודעה הציבורית תחת המותג 'עיר הילדים', שכולם מכירים ומוקירים.

כבר בראשית הדרך חוללנו מהפך בבתי הספר והגנים, חידשנו ובנינו מוסדות חינוך בסטנדרטים גבוהים מהמקובל, הדגשנו את ההיבטים האסתטיים כי האמנו במתן תנאים היוצרים אווירת למידה. בשים אלה נבנו בתי ספר חדשים ומאות גני ילדים חדשים ובנוסף שודרגו הגנים הוותיקים. הבנו את החשיבות של התכנים והפדגוגיה ויצאנו ביוזמות כמו בתי ספר מנגנים, תכניות מוסיקה, אמנות ומדע בגני ילדים ועוד. היינו חלוצים בהבנה שבעידן הנוכחי 'למידה משמעותית' היא קריטית והכשרנו את כל מנהלי בתי הספר לשיטת לימוד באמצעות פרוייקטים (PBL) אותה חוו באופן אישי בסן דייגו וכיום מיישמים במוסדות החינוך בחולון. הבנו שלימוד איננו יותר באמצעות חומרי לימוד כתובים והפכנו את חולון לעיר שהיא בית ספר אחד גדול (School In The City).

כשאני מביטה על העשייה הרבה בעיר ועל כמה מהמקומות המזוהים ביותר עם חולון אני חשה סיפוק רב. מוזיאון הילדים המצליח, שהוקם ביוזמתי, הלך והתרחב ועוסק בין היתר בקבלת האחר, מקרב את הציבור בכלל ואת הילדים בפרט לעולמם של עיוורים, חירשים וזקנים. המדיטק, מתחם תרבות מעורר השראה עם ספרייה מפוארת המביאה אליה בכל ימות השבוע קהל עצום של צעירים, מבוגרים, ילדים ואזרחים וותיקים, תיאטרון לילדים ונוער שהוא בעיני 'שמורת טבע תרבותית', בו הצגות איכות מפגישות את הילדים עם רעיונות, מחשבות וערכים, סינמטק בו לומדים תלמידי העיר כל כך הרבה דברים חשובים, באמצעות עולם היצירה הקולנועי.

מוזיאון הקומיקס והקריקטורות הייחודי מציע עולם מקסים ומרתק, מרכז תיאטרון הבובות עושה עבודה חינוכית מדהימה, תוך למידה משמעותית המממשת את תפיסת 'העיר כמרחב ידע וחינוך' – בית ספר אחד גדול ומלא אפשרויות. מוזיאון העיצוב, אשר הוקם ביוזמתי, מפגיש את הדור הצעיר עם ערכי העיצוב והחשיבה האסתטית וכמובן הציב את חולון גם על מפת התרבות העולמית. שורה של פסטיבלים עירוניים תורמים אף הם למהלך, כאלה הם 'פסטיבל ישראל לילדים', 'פסטיבל צלילי ילדות', 'פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות', 'פסטיבל אשה' ועוד. אני גאה במיוחד על רעיון 'גני הסיפור' הייחודי שלנו אותו יזמתי לפני כ- 15 שנים, כשבגנים הציבוריים הירוקים נפגשים בני הדור הצעיר עם עולם הספרות והאמנות באופן בלתי אמצעי וכחלק מתרבות הפנאי במרחב הציבורי.

כשיצאנו לדרך בחנו, תוך שיתוף קבוצות רבות של תושבים, את חוזקותיה וחולשותיה של חולון. גיבשנו חזון, בכל אחד מתחומי החיים העירוניים וקבענו יעדים לטווח המיידי, הבינוני והארוך. עם הזמן כתבנו תכניות אסטרטגיות, בנינו את הארגון בהתאם למטרות שהצבנו ומידי שנה בשנה הצבנו תכניות עבודה למימוש, ערכנו בקרה על מה שהשגנו, תוך התאמה והתקדמות על פי הנתונים והצרכים המשתנים. לפני שנים ספורות קראנו לציבור ליטול חלק פעיל בריענון החזון ואת אלפי הרעיונות אנו משלבים בתוכניותינו. קבענו כי חולון תהיה עיר גדולה, אך תציע גם משפחתיות וחיי קהילה וחום אנושי. הבנו את הצורך בהפיכתה של העיר למוקד משיכה לעסקים חדשים ואת הצורך בפיתוח אפשרויות נוספות לבילוי ופנאי.

אני גאה ושמחה שבמהלך התקופה החל לפעול מרכז הצעירים שנותן מענה לשכבת הגיל הזו וחשוב מאוד לחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר, נפתח ופועל בהצלחה רבה מתחם 'לה פארק' שהפך למוקד בילוי שוקק חיים עם היכל הספורט הנהדר לצדו, איזור התעשייה התפתח והיה למבוקש ביותר באזורנו ליזמים ולמשקיעים, נבנה מחלף וכניסה מדרום לעיר, מרכז עזריאלי חי ותוסס ויזמים נוספים העבירו את עסקיהם לחולון ואחרים בדרך. בשנים האחרונות גובשה ופורסמה תכנית המתאר 2030, המתווה את עתידה של חולון מבחינת פיתוח פיזי ובמקביל שיתפנו את הציבור בגיבוש תכניות ייעודיות לפיתוח שכונות ומתחמים כמו בתל גיבורים וברחוב סוקולוב.

יש עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. בשלבים שונים מצויות תכניות אב חשובות :לאזרחים וותיקים, לילדים, לחינוך חרדי, לתיירות ועוד.

בתוך הארגון ויחד עם חברות הבת, ישמנו שיטת עבודה חדשנית – קולקטיב אימפקט, שתכליתה לכנס את כל הגורמים לעבודה משותפת ומסונכרנת סביב מטרות משותפות. בתחום השירות לציבור, היינו החלוצים בהטמעת אמנת שירות ומדידה על של סל השירותים בלוח זמנים קבוע ובהשתפרות מתמדת, האמנה תמשיך ותלווה אותנו גם, כשהיעד הבא הוא קביעת חזון דיגיטלי ואסטרטגיות למימושו, במטרה להנגיש ולפשט את השירות לתושבים ולהפכו לחוויה חיובית עוד יותר.

ניתן למנות עוד שורה של פעולות, יוזמות, פרוייקטים שקרו בשנים אלה. באנו לחולל שינוי ואני מאמינה שעשינו זאת. אני שמחה שיכולתי לתרום לתהליך חשוב זה, אשר מיקם את חולון בתודעה הציבורית כעיר של עשייה ומצויינות, עיר שתושביה, בניגוד למצב לפני כ- 25 שנים – גאים בה. היינו מממוקדים ונחושים, התמדנו, למדנו והתקדמנו והשמיים הם הגבול.

תודה מקרב לב לראש העיר מוטי ששון, המוביל את העיר באהבה ובמחויבות אין קץ. תודה והערכה עמוקה לכל עובדי עיריית חולון וחברות הבת העירוניות, העושים עבודתם ברצון ובאהבה, לוקחים על עצמם לא אחת מטלות שמעבר לגזרת התפקיד הפורמלי, מתוך מסירות וחדוות יצירה תוך גילויי עזרה הדדית, אכפתיות ומקצועיות.

מאחלת הצלחה לראש העיר מוטי ששון, למנכ"ל העירייה יוסי סילמן ולכל צוות העובדים הוותיקים והחדשים כאחד. אני בטוחה כי חולון תמשיך ותצעד קדימה.

בתערוכה בגלריית החווה

עד כאן בבלוג זה. תודה על הזכות לשתף אתכם בעשייה הרבה והמספקת.

שלכם,

חנה

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

תכניות העבודה השנתיות – השלבים במעלה הדרך להגשמת החזון העירוני והתוכניות האסטרטגיות

כנס תוכניות עבוד החולוןכמידי שנה, ערכנו לאחרונה בחולון את כנס תכניות העבודה, בהשתתפות נרחבת של העובדים מדרגת מנהל מדור ועד המנהלים הבכירים בעירייה ונציגי חברות הבת, שהן שלוחות הביצוע של המדיניות העירונית. השנה, קדמו לכנס חודשים ארוכים של עבודה מאומצת בהטמעת שיטת עבודה חדשה – 'קולקטיב אימפקט', אשר מטרתה ליצור עבודה רוחבית משותפת לקידום משולב ומסונכרן של הדגשים העירוניים, תוך הפעלת חשיבה תוצאתית, התכווננות אל אוכלוסיות היעד ומדידת התוצאות בקרב אוכלוסיות אלה, בהמשך.

הדגשים העירוניים נגזרים מתוך החזון העירוני ומהתכניות האסטרטגיות, אשר נכתבו באמצעות תהליכי שיתוף ציבור נרחבים. התכניות האסטרטגיות, הלוא הן תכניות אב, משרטטות את האופן הכולל והמעמיק למימוש המדיניות העירונית במספר תחומים חשובים. בין תכניות האב שלנו מצויות: תכנית אב לילדים ונוער, תכנית אב לאזרחים ותיקים, תכנית אב לתיירות, תכנית אב לחינוך חרדי. בכל אחת מהתכניות מוגדרות המטרות והאופן בו אנו מתכננים להשיגן.

הכנת תכניות עבודה כנגזרת של החזון ותכניות האב, מביאה לידי ביטוי את מחויבות המנהלים להשגת המטרות המשותפות בכל תחומי העשייה העירונית. השנה, כבעבר, הצגתי בפני המשתתפים בכנס דגשים ורעיונות, כיווני חשיבה ודוגמאות לעשייה עירונית ממדינות שונות ברחבי העולם כמו למשל יפן, פינלנד, קוראה ואחרות, אשר השכילו ליישם חדשנות עירונית ופריצות דרך בתחומי השירות ואיכות חיי התושבים. אני מאמינה כי דוגמאות אלה מהוות מקור השראה ומעודדות את המנהלים להפעלה ויישום של חשיבה חדשנית ויצירתית, כמצופה מארגון מתקדם.

במסגרת הכנס בחרתי לשפוך אור על מספר תחומי עשייה מרכזיים, אותם הציגו מנהלים במסגרת קבוצות שיח (פאנלים). הדיונים היו מרתקים והמשתתפים גילו מעורבות ולהט מעוררי כבוד. התכניות המפורטות יוצגו ב'פורטולון' – אינטרה נט ארגוני וכך יוכל כל מנהל לראות את 'התמונה הכללית', להבין מה תפקידו בתוך המכלול, לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם גורמים שותפים ומשיקים – כל זאת כדי למקסם את סיכויי המימוש והביצוע של מה שמתוכנן.

אחד הספרים המעניינים, שמהווה מקור השראה עבורי, הוא ספרו של מורטון ל. מנדל בשיתוף ג'ון א. ברן – "הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות". שם כותב מנדל: "הסוד להצלחה – טמון באנשים. תמיד ניגשתי לעסקים כמו שמוסיקאי המנגן מוסיקה קלאסית קורא תווים. מה שחשוב הוא הלהט שאתה מנגן בו את התווים ככתבם וכלשונם…בין שאתה מנגן בכינור בתזמורת ובין שאתה עומד בראש מלכ"ר, ביצוע מופתי מחייב משמעת ומיקוד". שיתוף העובדים והמנהלים בקביעת מטרות משותפות ועבודה לרוחב הארגון הן שיוצרות את הלהט הנדרש להצלחה.

על בסיס הלהט של מנהלים מוכשרים וחדורי מוטיבציה להצליח, נקבעים דפוסי ההתנהלות ומופעלת בקרה אפקטיבית למדידת תוצאות וביצוע בפועל. "כולנו עלולים לטבוע בעומס", כותב מנדל, "…אם אתה מבקש להגיע לתפעול ללא דופי מתוך חתירה למצוינות, הדרך הטובה ביותר לשלוט בכל הפרטים היא לדאוג לרשימה ברורה שלהם…'ספר נתונים ומשימות' מאפשר מיקוד כזה. הוא מספק נראות לכל הדברים שצריך לעשות….'ספרי נתונים ומשימות' הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות".

כדי להבטיח צלילים ערבים אלה, אנו בחולון מפעילים 'ספרי נתונים', שהינם כלי העבודה המרכזיים שלנו ובכלל זה: מערכת תכנון תכניות העבודה, כזו המשתפת את כל הנוגעים בדבר, בתוך העירייה ומחוצה לה ומאפשרת לממש אינספור החלטות, המתקבלות מידי יום ביומו. וכן חוקי העזר, הנהלים העירוניים, אמנת השירות הפנימית והחיצונית עם רמות שירות ולחות זמנים לביצוע, אוגדן שירותים 'מישהו מטפל בך' ומערכת מעקב אחר פרוייקטים.

עלינו לזכור תמיד כי בכדי לייצר ערך עבור תושבי העיר, המבקרים בה ובעלי העסקים, נדרש מאתנו לעבוד בשיתופי פעולה כשכל השותפים מוכוונים להשגת אותן תוצאות מדידות, אשר יאפשרו לנו לבחון באופן עקבי ומתמשך את התקדמותנו להשגת היעדים ולמימוש החזון העירוני.

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

קשר הלבבות: מפגש עם יהודים וישראלים בניו יורק

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

מימין: ציפי בן חיים, עידו אהרוני זיגי בן חיים ואנוכי

לעתים, אנו בישראל חשים מאוד לבד, עם הקשיים שלנו, עם הסיכונים האובייקטיביים והחרדות הסובייקטיביות, ובשנים האחרונות, נדמה כי תחושת הבידוד הזו רק מתחזקת.

לאחרונה, במסגרת מפגש מרגש בארצות הברית, שמחתי לגלות שיש מי שחושב עלינו מעבר לים, מרגיש מחובר, מזדהה ומתעניין ואפילו מוכן לקחת חלק ולתרום.

במסגרת המאמצים לקדם מיזם חינוכי חדשני בחולון – דיגיטף, גן ילדים חדשני בסביבה דיגיטלית – נערך ערב מרגש במיוחד, בו היה לי את הכבוד לשתף את הקהילה היהודית בניו יורק בנעשה בישראל ובעיר חולון. חשתי שהצלחתי לפתוח צוהר לתפיסת עולם ולעשייה, המאמינה בדור הצעיר ומבקשת לתת כלים טובים לדור העתיד, להתפתחות אישית מוצלחת תוך בניית חברה וקהילה איכותית וערכית.

ציפי וזיגי בן חיים הם ישראלים החיים שנים ארוכות בארצות הברית. כמו ישראלים נוספים, הם הגיעו לשם בעקבות התפתחות מקצועית. זיגי בן חיים הינו אמן מוערך, אשר עבודותיו זכו בפרסים יוקרתיים והן מוצגות במוזיאונים חשובים כמו: הגוגנהיים ומוזיאון ברוקלין בניו יורק; מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב. בעקבות קשר שנוצר עמם, הציעו בני הזוג לארח בביתם בניו יורק ערב חשיפה לחולון, אליו הוזמנו עשרות משתתפים מהקהילה היהודית והישראלית בעיר.

ביקור בניו יורק - מרץ 2015

ביקור בניו יורק – מרץ 2015

לאירוע, אשר בו התארח גם עידו אהרוני, הקונסול הכללי של ישראל בארצות הברית, הגיעו אורחים רבים, שגילו עניין רב בנעשה בישראל, הביעו הזדהות עם מה שמתרחש כאן, שתו בצמא כל מידע אודות החיים העכשוויים והתעניינו לעומק בנושאים כמו החינוך בארץ, התרבות, הרעיונות והתפיסות בקרב הדור הצעיר. הופתעתי לפגוש בין האורחים צעירים רבים, שסיפרו קצת על עצמם ושאלו שאלות על חולון כעיר הילדים ומה המשמעות הנובעת מכך. הם מצידם הופתעו לשמוע על העשייה הרבה, על התפיסה שטיפוח תרבות וחשיפה לתרבות מגיל צעיר משמשת אצלנו ככלי ואמצעי לטפח את ילדי ישראל ולצייד אותם בארגז כלים, בהתנסויות ובידע, שיהפכו אותם לאנשים רחבי אופקים, צמאי ידע, בעלי יכולת שיפוט ויצירה עצמית.

כך לדוגמה תיארתי בפניהם את העשייה במוזיאון העיצוב, הסדנאות החווייתיות לכל המשפחה, הסינרגיה שאנו מטמיעים בין בתי הספר ומערכת החינוך הפורמלית לבין מוסדות התרבות ועוד.

מהשיחה שהתפתחה ניתן היה לחוש בהערכה ובעניין, ברצון להכיר יותר וללמוד: אנחנו מהם והם מאתנו. כמי שמייחסים חשיבות רבה לקיימות ולצורך להשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים, הם התחברו לרעיונות ולעשייה שהצגתי בפניהם: ההשקעה בילדים, החינוך לערכי סובלנות, למעורבות חברתית, חיבור לקהילה משמעותית ולמקום בו חיים.

ללא ספק היה זה ערב של התרוממות רוח ואני אסירת תודה למארחים, למשתתפים ולכל מי שנרתם וסייע.

לא מתבכיינים. ממש לא!

על שלטון מקומי וגאווה מקומית.

לאחרונה התפרסמה כתבה מחממת לב מאת סמי פרץ וטלי חרותי-סובר ב"דה-מרקר" תחת הכותרת: "איך מצליחים 3 ראשי רשויות להצעיד את העיר קדימה בלי נדבות מהממשלה?". הכתבה מספרת את סיפורם של שלושה ראשי רשויות בישראל, אשר כל אחד מהם הצליח, כמעט נגד כל הסיכויים, לחולל שינוי, ולא סתם שינוי, אלא שינוי חיובי, שמשפיע על חיי היום יום של כל אחד מתושבי הערים והמועצות בראשם הם עומדים.
חשתי סיפוק ואפילו גאווה. שוב לא מדברים על חוסר יכולת, חוסר אחריות, בכיינות ושירות קלוקל בנשימה אחת עם המושג – רשויות מקומיות. מדברים על הצלחות, הוכחות בשטח, על כך שאפשר לעשות זאת אחרת ולהקנות גאווה לתושבים ולעובדים.

מוזיאון העיצוב . חולון על מפת התרבות והעיצוב העולמית

מוזיאון העיצוב . חולון על מפת התרבות והעיצוב העולמית

ישבתי וקראתי את סיפורם המרתק של סימון אלפסי מיקנעם, שמעון לנקרי מעכו וסיגל מורן,  ראש המועצה האזורית בני שמעון וחשתי סיפוק. נזכרתי כיצד, ולא כל כך מזמן, לאחר שנבחר ראש העיר מוטי ששון כראש עיריית חולון לפני כמעט שני עשורים ואני התמניתי כמנכ"לית, פתחנו במהלך שכל כולו היה 'לעשות זאת אחרת', לחשוב רחוק ולתכנן עתיד, לקחת את העיר חולון ממקום לא כל כך טוב למקום אחר לגמרי, עם שירות מודרני, שיטות ניהול ממתקדמות, תהליכי גיוס עובדים, שיביאו אלינו אנשים משכילים וכישרוניים וכמובן עם חזון שאומר מה צריכה העיר חולון להיות, איך היא תפתח זהות וייחוד ותבלוט מעל אחרות.

יצאנו לדרך עם המון אמונה שזה אפשרי, ואף שהיינו "טריים" בתפקידינו לא היססנו להגדיר יעדים ומטרות שאפתניים למדי, לטווח הארוך והקצר גם יחד. חיפשנו את החוזקות של העיר וביקשנו להעצים אותן. רצינו לדבר אל ליבם של ההורים, לשמור אצלנו את המשפחות שטרם נטשו ולהחזיר את מי שלא מכבר עזב את העיר בגלל מגוון סיבות.

הדברים לא היו פשוטים, היינו צריכים למצוא את המשאבים, לשנות סדרי עולם וסדרי עדיפויות. הבנו כי לצד השתפרות בשירות, עלינו להפוך למוקד משיכה, להביא אלינו מבקרים מחוץ לעיר, שיחוו חוויה חיובית, ידברו על כך ואט אט ישנו את השיח הציבורי והדימוי. התחלנו בטיוב המערכות הפנימיות, שדרגנו את מוסדות החינוך והכנסנו תכנים ונשמה החל מגן הילדים.

נשיא המדינה שמעון פרס פותח את כנס החינוך בחולון

נשיא המדינה שמעון פרס פותח את כנס החינוך בחולון

במקביל יצרנו אירועי תרבות ועניין והקמנו מוסדות ומוקדי משיכה, שתמכו ועיבו את התהליכים החינוכיים. התחלנו בקטן עם מקום כמו "בגובה העיניים" – שהיה פינת חמד בה ילדים רכים למדו וחוו מהי אמנות פלסטית, מהי עשייה מוסיקלית ואיך לעשות בעצמם תיאטרון. המשכנו עם מוזיאון הילדים, שלימים הפך ממוזיאון ילדים למוזיאון לכולם – ילדים וכל מי שהוא "ילד בנפשו" במובן של הסקרנות, הרצון לחוות, להרגיש וכן, גם להיחשף לערכים כמו סובלנות וקבלת האחר, בין אם הוא עיוור, חירש או זקן.

כשראינו עד כמה העשייה הזאת משמעותית, המשכנו ופיתחנו רעיונות ומוסדות נוספים. הקמנו את המדיטק, עוד מקום כמוהו אין בארץ עם תיאטרון יוצר לילדים ולצעירים, שמחובר לספרייה עם משאבי ידע עצומים, לא הרחק מ'גני סיפור' (עוד "המצאה " שלנו) בהם ההורים והילדים, שזה עתה החליפו ספר בספריה, יכולים לחוות את העלילה בדרך בלתי אמצעית, באמצעות פסלים סביבתיים מרהיבים, הממוקמים בלב השטח הציבורי הירוק.
הזכרתי פה רק כמה דוגמאות ואפשר היה כמובן להמשיך ולספר על מוזיאון העיצוב, הפועל כבר כמעט שנתיים ואשר שם את חולון על מפת התרבות והעיצוב לא רק בארץ, אלא גם בעולם, או המרכז לאמנות דיגיטלית, הממוקם בלב שכונה לא קלה ומתחיל למלא בה תפקיד חברתי וקהילתי יותר ויותר משמעותי, לצד הישגיו בתחום האמנותי, או בית הספר התיכון החדשני ברוח 'הי-טק היי', שפתחנו לאחרונה תחת המסר:  לא עוד מאותו הדבר, לא עוד החינוך המסורתי, הפרונטלי, המבוסס במידה רבה על שינון וניכור של הלומד מחומר הלימוד, מהמורים ומהסביבה.
אז באמת במשך שנים רבות כשאנשים היו מזכירים את חולון בהקשרים אלה, התגובה היתה "טוב, חולון זה משהו אחר", ובכן, לא עוד, המסר שאפשר לעשות זאת טוב ונכון כבר עובר הלאה. השלטון המקומי יכול ומסוגל לתפקד היטב, גם ללא תלות בשלטו המרכזי.

גן סיפור שפת הסימנים של נועה. גאווה מקומית

כל הדברים הללו, הולכים ונאספים יחדיו למצע עשיר ועמוק – עליו צומחים חיי קהילה עשירים, הנוגעים ומשפיעים באופן משמעותי על החיים של כל אדם בעיר, והיד עוד נטויה. אין בכוונתנו לחדול, ולמרות הקשיים האובייקטיביים, ובעיות של אמצעים, משאבים ובירוקרטיה ממשלתית, ואפילו כשהמדינה לצערי מסתלקת לא אחת מחובותיה, אנו אומרים: תנו לנו לעבוד. חולון הוכיחה שאפשר והיא כבר לא היחידה. התוצאות בחולון הופכות לנורמה ורף אליו חותרות רשויות רבות, ואני שמחה על כך.
תנו לנו לפעול בחשיבה יוזמת ועצמאית, אל תפריעו ותראו כי הרשויות המקומיות הן מודל ראוי לחיקוי.

המוסד הציבורי – לא מה שחשבתם, חלק ב'

בפוסט הקודם סיפרתי איך המרכז הקהילתי הופך למקום 'מזמין' ופתוח המתאים את עצמו לצרכי הקהילה המגוונים והשונים. הפעם אני רוצה לספר על פעילות מקורית ויצירתית עם ערך מוסף חברתי כש"המוסד" הציבורי יוצא אל הקהילה ופועל כדי להשפיע על החיים בתוכה.

אני מאמינה כי אנו העוסקים בעשייה ציבורית צריכים לצאת אל הקהילה שלנו, לחוש את הדופק שלה ולמצוא את הכלים ליצור בה תהליכים חיוביים. משמעותי במיוחד הוא השינוי שבכוחנו לחולל באוכלוסיות מוחלשות.

בחולון, כעיר הנושאת את דגל התרבות לקחנו על עצמנו אתגר במסגרת המרכז לאמנות דיגיטלית. מדובר במרכז תרבות המהווה בית ליוצרים ואמנים בתחום אמנות מאוד חדשני, יש שיאמרו אפילו אליטיסטי. והנה, אנשי המרכז יוצאים אל רחובותיה וגניה הציבוריים של שכונת ג'סי כהן ומניעים בה תהליכים, רותמים ומשתפים תושבים – אשר מוצאים פתאום מקום, שבכלים המיוחדים שלו – מצליח להביא אותם לבטא את העדפותיהם המוסיקליות, תחביביהם המיוחדים, מנהגיהם ועוד.

פרויקט אדריכלות גסי כהןאחת מהפעילויות המרשימות שהתקיימו במסגרת הפרויקט היתה הקמת סטודיו לאדריכלות קהילתית, בו הכינו סטודנטים לאדריכלות תוכניות לעיצוב מחדש והרחבה של חמש דירות שיכון סטנדרטיות בשכונה. התוכניות נעשו תוך כדי עבודה משותפת עם הדיירים, חלקן תוך התחשבות בתקציב המוגבל שלהם.

במהלך הפרויקט הסטודנטים היו כפופים לרצונות ומאוויים של אנשים בשר ודם, לטוב ולרע. הם למדו שהמשפחה איתה הם עובדים אינה עשויה מקשה אחת והיו צריכים לגשר בין הרצונות השונים. רוב הסטודנטים נדרשו לעמוד בתקציב מוגבל שהוגדר להם מראש על ידי הדיירים, או לנסות להפחית את העלויות כמה שאפשר. הם היו צריכים להתחשב בחוקי התכנון והבניה ובמגבלות של המבנים עצמם, שרובם נבנו בבנייה טרומית.

תערוכה של התוצרים והתוכניות הוצגה לקהל הרחב בחלל תצוגה חדש שהוקם ממש בתוך המרכז המסחרי הוותיק של השכונה ונקרא "דיגיטלית- סניף ג'סי".

בסרטון המצורף ניתן לטעום על קצה המזלג מהעשייה הייחודית של המרכז לאמנות דיגיטלית בפרויקט גסי כהן. צפייה בסרטון משרה אופטימיות – שאכן כן – אמנות יכולה להשפיע, שהמגזר הציבורי יכול וצריך למצוא את הדרכים להתחבר לאוכלוסיה אותה הוא משרת ולגרום לה להפיק מעצמה את מה שיש בה ויקדם אותה.

פעילויות רבות בתחום הקהילה נעשות במוסדות עירוניים נוספים דוגמת מוזיאון הקריקטורה והקומיקס במתכונת ניידת: מוזיאון TAKE AWAY     מוזיאון הנודד אל בית הספר ואל הקהילה ומציע את החוויה לכל התלמידים בבית ספרם. פרויקט אחר עם אוריינטציה קהילתית המתקיים במוזיאון הקומיקס הינו הכשרת נערות במסגרת המחויבות האישית בתחום הקומיקס כדי שלאחר מכן הן תצאנה לשכונת גסי כהן ובמסגרת מתנ"ס לזרוס תדרכנה קורס קומיקס בהתנדבות. מהקורס ייהנו ילדים אשר באופן אחר כנראה לא היו נחשפים לתחום זה.