אסטרטגיה דיגיטלית

במעלה הדרך ל'בגרות דיגיטלית' בחולון

במאמרו 'בגרות דיגיטלית', מגדיר רז הייפרמן, לשעבר ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית, מהי 'טרנספורמציה דיגיטלית': "תהליך של שינוי עסקי וארגוני משמעותי ומתמשך הנובע משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה דיגיטלית במטרה לשפר את הביצועים… את חווית הלקוח… ואת היישום של מודלים עסקיים חדשניים".

עיריות וגופים ציבוריים, ובהם גם עיריית חולון, יעברו בשנים הקרובות טרנספורמציה זו כדי שיהפכו לבעלי יתרון ולמובילים בשירות ועל מנת שיצליחו לשפר את חוויית הלקוחות – תושבי העיר.

וכך כותב הייפרמן: "ההצלחה של 'הטרנספורמציה הדיגיטלית' תלויה ב'בגרות הדיגיטלית' של העירייה. 'הבגרות הדיגיטלית' היא מדד ארגוני, המתאר את ההיקף, העומק והאפקטיביות בהם הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות, בביצוע עסקיו ויצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב בו הארגון נמצא בכל הקשור ליישום הטכנולוגיות הדיגיטליות, ליישום הכישורים והיכולות של מנהלי הארגון ועובדיו להתמודד בעידן הדיגיטלי וליישם כישורים בהטמעת חדשנות, מודלים עסקיים דיגיטליים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות".

הממדים, על פי רז הייפרמן, שיכולים להיבדק בעירייה לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' הם:

  1. החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית – האם קיימים?
  2. התרבות הארגונית – האם היא מעודדת חדשנות?
  3. חוויית הלקוח – האם העירייה מספקת חוויה ברמה גבוהה? באלו ערוצים?
  4. הכישורים הטכנולוגים- מה קיים ומה חסר?
  5. טכנולוגיה – מה רמת הגמישות של הארכיטקטורה הטכנולוגית של העירייה? האם השיטות ותהליכי העבודה תומכים בפיתוח מהיר וגמיש? האם קיים הידע?
  6. המבנה הארגוני – האם קיימת הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות בממד הדיגיטלי?
  7. יכולות – מהי רמת ההתקשרויות של הארגון לכל בעלי העניין ובכל סוגי הערוצים? מהי רמת ניהול התוכן בעירייה? האם תהליכי קבלת ההחלטות מבוססי נתונים?
  8. חדשנות – אם העירייה חושבת מנקודת המבט של התושב ורואה בכך חשיבות? האם העירייה מפתחת שירותים חדשים שהתושבים רוצים?

המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראלי דיגיטלי ומשרד הפנים, בסיוע רז הייפמן, יזמו ופיתחו את המדד לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' העירונית.

במחקר שנעשה על ידי חברת I.D.C  מוצג מודל המתאר 5 שלבי התפתחות לאבחון ה'בגרות הדיגיטלית'. כדי לדעת היכן נמצאת העירייה – עליה להשיב על שאלות ובהמשך לכך להגדיר את החזון והאסטרטגיה שיובילו אותה להתקדם בשלבי ההתפתחות.

ואלה הם השלבים והאופן בו ניתן למקם את העירייה:

  • שלב 1: עדיין אין חזון ואסטרטגיה דיגיטלית והעדיפות לנושא בעדיפות נמוכה.
  • שלב 2: העירייה מבצעת בחינות מזדמנות של הטכנולוגיה הדיגיטלית ומאפשרת ייזום והתנסות בטכנולוגיות שונות.
  • שלב 3: העירייה מטפלת בצורה מסודרת ואחידה ביוזמות דיגיטליות ומגדירה מתודולוגיות. לעירייה יש חזון דיגיטלי אולם הוא אינו בעדיפות גבוהה.
  • שלב 4: העירייה הגדירה חזון ואסטרטגיה דיגיטלית ברורים ודואגת לתקשר אותם לכל יחידות העירייה. הוקם צוות דיגיטלי שמוביל טרנספורמציה דיגיטלית.
  • שלב 5: העירייה בשלבים מתקדמים בתכנית הטרנספורמציה ומזהה הזדמנויות לשנות את מודל העבודה, ממנף כלכלה שיתופית מתפתחת ומייצר בידול ויתרון שרותי מובהק.

בעיריית חולון נבחרו 'מאיצים דיגיטליים', אשר תפקידם להפוך את השירותים הניתנים בעירייה לנגישים יותר לתושבים. הדבר מחייב שינוי מהיר בתהליכי העבודה והעמדת כלים מתקדמים למתן שירות ראוי לתושב בעידן הדיגיטלי.

חולון יוצאת לדרך חדשה ונכנסת לעידן הדיגיטלי במלוא העוצמה.