ילדים

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

'טיפ טף' – מקום חדש שיהפוך לכם את ההורות לחוויה מתגמלת

מצגת זאת דורשת JavaScript.

"אני כל כך אוהבת אותו, אבל הוא לא מפסיק לבכות, אני לא בטוחה למה ומנסה להבין מה הוא רוצה, אני נותנת לו משחק, מדברת אתו, מנסה להצחיק ובסוף שנינו בוכים, ביחד". כך סיפרה לי לאחרונה אם צעירה. היא כל כך חיכתה לתינוק שלה, התרגשה, דמיינה כיצד זה ייראה, ראתה את עצמה מבלה אתו, מחבקת, צוחקת וכל כך נהנית ומשהו פשוט לא מסתדר.

היום כבר לא בושה לומר ולהודות: גם להיות אמא ואבא – אפשר וצריך ללמוד. האינסטינקטים ההוריים לא תמיד שם בשביל להנחות אותנו וגם בתחום הלכאורה מאוד טבעי הזה – אפשר להשתפר וליהנות יותר.

לפני ימים אחדים וכחלק מתהליך ההכנה לקראת פתיחתו של 'טיפ טף' – מרכז חדש להורים וילדיהם הקטנטנים (לידה – גיל 3), שאנו מקימים בחולון, האזנתי יחד עם אנשי חינוך להרצאתה של פרופ' פנינה קליין. תורתה של פרופ' קליין בתחום הגיל הרך היא שעומדת בבסיס המרכז החדש.

אחד העקרונות החשובים אודותיהם פרופ' קליין מדברת הוא הורות כחוויה מהנה, משמחת ומעצימה הן להורים והן לילדים. מניסיוני כאם ומניסיונם של אחרים סביבי, אני יודעת שעם כל הכוונות הטובות, זה לעתים ממש לא כך. עם הולדתם של הילד או הילדה הבכורים, מגלים הורים רבים עולם שלם של התלבטויות ושאלות.

בהרצאתה האירה פרופ' קליין כמה מהדילמות ומהאתגרים, עמם מתמודדים הורים צעירים, לצד הדרכים והפתרונות שיציע המרכז להורים :

כיצד לעודד את ההורה ולתת לו תחושת יכולת? כיצד לתת תחושת יכולת לילד? איך מציבים גבולות אך גם גורמים לילד לחוש שאוהבים אותו? כיצד מתכננים נכון פעילות עם הילדים? מהי בכלל פעילות 'מותאמת' לילד שלנו? כיצד הופכים את הפעילות עם הילדים ל"כדאית"? מהו "תפריט מנטלי"?, איך מלמדים ילדים דברים חדשים, בקצב שלהם, מבלי לכפות עליהם דרך פעולה ובאופן המאפשר להם לטעות? כיצד כהורים אנו מתווכים מציאות, משחק או כל דבר אחר – לילדינו? כמה זמן אנו מקדישים לפעילות ממוקדת עם הילדים ללא הסחות ופעולות מקבילות? כיצד לתכנן פעילות עם ילדינו? כיצד ההתנהלות עם הפעוטות משפיעה על הטווח הארוך, על התפתחותם והצלחותיהם? מה השאיפות שלנו לגבי ילדינו? איך עושים את הדבר הנכון בזמן הנכון מבלי להקדים את המאוחר מבחינת צרכי הילד? איך מכינים ילד למציאות תחרותית, הישגית ולעתים מאכזבת מבלי ליצור לו בעצמינו עולם כזה?

במסגרת ההרצאה הוקרנו בפנינו מספר סרטונים, העוקבים אחר תהליך ההדרכה של ההורים על פי שיטת פרופ' קליין. יתרון הסרטונים הוא ביכולת להראות באופן מוחשי וויזואלי איך דפוסי התנהגות משתנים אצל הילד והוריו, בעקבות תהליך למידה והכוונה. באמצעות הסרטים הודגמו כמה מקווי היסוד לאורם פועלת השיטה.

ואלו מקצת מהעקרונות, ממש על קצה המזלג:

לכל התינוקות יש צורך להיות נאהבים ולהיות עם אדם השמח להיות עמהם. תנו לתינוק לחוש ולדעת שאתם אוהבים אותו, החזיקו אותו קרוב אליכם, תיהנו ממנו.

תנו לעצמכם את ההזדמנות להשקיע בילדכם וליהנות ממנו. ראו כמה אתם חשובים לו ומיוחדים בעיניו, עד כמה הוא זקוק לכם ואוהב אתכם יותר מאשר את האחרים.

תחושות חיוביות פותחות את הדלת לגדילה רגשית, חברתית ושכלית תוך תחושת אמון וקשר לאנשים.

תנו לילדיכם את מלוא ההזדמנות להתפתח כדי שיחד אתכם יוכל לחיות חיים מלאים וטובים יותר.

סקרנים? רוצים לדעת יותר? לשאול עוד שאלות ולקבל כיוונים חדשים? בקרוב במרכז החדש. יש למה לחכות.

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

מתסכול להצלחה: איך להיות הורים מוצלחים יותר לילדים לקויי למידה

הורים לומדים

תם החופש הגדול ושנת הלימודים החדשה יצאה לדרך. ריח של רעננות סתווית באוויר ורבים מאיתנו, הורים וילדים, מבטיחים לעצמנו כי דף חדש נפתח והפעם הכל ילך טוב יותר. החומר יועתק במלואו מהלוח והמחברות תהינה מסודרות ויפות, שיעורי הבית יוכנו במועד, הלמידה למבחנים תהיה יעילה והציונים יהיו בהתאם, ובכלל –  עם מעט השקעה שלנו כהורים ועוד קצת מאמץ של הילדים – הכל יהיה טוב יותר השנה. המורה תהיה מרוצה, ההורים ישבעו נחת והילדים יהיו מאושרים.

אלא שכמו שידור חוזר של סרט ישן ולאו דווקא מלבב, די מהר עתידים רבים מההורים ומהילדים להתאכזב ולאכזב, לחוש תסכול ולא לחוות את ההצלחה המיוחלת, כפי שציפו וכל כך קיוו.
והסיבה כיום ברורה מאי פעם: רבים מהילדים סובלים מלקויות למידה, שלא נובעות מהעדר מוטיבציה, מעצלנות כרונית, כמו שנהגו לחשוב פעם, או מרצון בלתי נשלט להטריף את הוריהם…
ילדים אלה מתמודדים עם קושי שככל הנראה נולדו עמו (שלא לומר ירשו אותו כחוק מהוריהם וסביהם…) ולנו כהורים כדאי להבין במה המדובר, מה המשמעויות ובעיקר – איך עוזרים לילדים הללו להתמודד עם הקושי, לעקוף אותו אם צריך, ולמצות את היכולות, שבהרבה מקרים הן לא פחותות, ואף עולות על יכולות של הילדים "הרגילים", אלו שלמערכת כל כך קל לחבב….

בחולון הגדרנו כמשימה עירונית את הצורך למצות מכל ילד את המקסימום, והמערכת, על אף מגבלות ידועות, מצאה שורה של דרכים לאתר את הבעיות למשל באמצעות המאו"ר – מרכז האבחון העירוני או הפעלת כתות מיוחדות, קטנות יותר ואינטימיות – המאפשרות לתלמידי על יסודי להגיע לזכאות לבגרות, ועוד.

אבל אנו לא מסתפקים בכך. אנו סבורים כי ההורים ממלאים תפקיד מהותי בפאזל הזה, ודווקא ציבור ההורים הוא אולי הוא "המוזנח" מכל. פעמים רבות חסר לו הידע, אין כל כך את מי לשאול, וגם לא תמיד נעים להתייעץ, ובכלל להכיר בכך שיש לילד וגם לך – קושי או בעיה – לא תמיד פשוט.

ועל כן החלטנו כי במסגרת טיפוח קהילת ההורים של חולון נציע להורים ללמוד ולהבין את סוגיית לקויות הלמידה קצת יותר לעומק ובעיקר כיצד ניתן לצמוח מהתסכול ומהקושי אל ההצלחה והסיפוק.

קהילת "הורים עושים ח.י.ל" בשיתוף מנהל החינוך, המאו"ר, בית העולה וועד הורים עירוני, פותחת בימים אלה ממש  בסדרת מפגשים ייחודית, המיועדת להורים לילדים ומתבגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

סדרת המפגשים תיפתח במפגש פתיחה חגיגי ובו פאנל של כל הגורמים המקצועיים, העוסקים בתחום בעיר, ובהמשך ייערכו  4 מפגשים נוספים בהם יידונו אספקטים שונים של הלקות.

מטרת הפרויקט לתת מענה והתייחסות לבלבול ולעיתים אף לתסכול שחווים ההורים, ולאפשר להם להתמודד ואף לתרום להצלחתו של ילדם ולתחושת הסיפוק וההנאה שלהם כהורים.

הפרויקט מהווה נדבך נוסף בתהליכי גיבוש והפעלה של קהילת הורים מעורבת ופעילה אשר מאפשרת להורים להבין וללמוד את התפקיד ההורי, לתרום ולהיות משמעותיים.

שימו לב וידעו את מכריכם וכל מי שיכול להתעניין בנושא כי ב- 28 באוקטובר ייערך פאנל עירוני מקצועי אליו מוזמנים ההורים ואף יכולים לשלוח שאלות מראש למייל: panel.holon@gmail.com

בהמשך תתקיים סדרת מפגשים, אשר תעסוק בשלל נושאים מעשיים כגון: אסטרטגיות ומיומנויות למידה וכלים מעשיים להורים, אפיוני תופעות הפרעת קשב וריכוז – יתרונות וטיפים להתמודדות, השלכות רגשיות וחברתיות של הלקויות וזכויות פורמאליות ובלתי פורמאליות של לקויי למידה.

לכל המידע אודות מועדי המפגשים, הנושאים שיועלו בהם ועוד.

אשמח לשמוע על תחושותיכם והתנסויות שחוויתם בתחום זה.

שנת לימודים מוצלחת וחג סוכות שמח.

מוסיקה ככלי טיפולי

המוסיקה היא אמצעי חיבור ותקשורת, המאפשר ליחיד שפה שאינה רק וורבלית

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אחד הדברים שעמדו לנגד עיני עוד בראשית תהליך התוויית חזון 'עיר הילדים' בחולון – היה הרצון להגיע אל כל הילדים, גם אל אותם ילדים שמפאת תכונותיהם, יכולותיהם, הקשיים שלהם – הם כאילו מציבים חומה בינם לבין הסביבה, מסתגרים ולא מצליחים להגיע למימוש כישרונותיהם ויכולותיהם.

פעמים רבות מדובר בילדים מאוד נבונים, בעלי כישורים ייחודיים ופוטנציאל אדיר – שאיכשהו הוריהם נאלצים לשמוע שוב ושוב שזהו "פוטנציאל בלתי ממומש".

בין הדברים שמאוד רציתי לקדם היה השימוש במוסיקה ככלי, כדרך, כאמצעי – להגיע אל אותם ילדים ולאפשר להם לפרוח. חשתי (וחוויתי זאת באופן אישי במהלך חיי) כי המוסיקה היא אמצעי חיבור ותקשורת, המאפשר ליחיד שפה שאינה רק וורבלית.

ילדים רבים הינם בעלי כישורים רבים ומגוונים שאינם מוצאים דרך לביטוי אישי כיוון שהם נדרשים לתפקד אך ורק בעולם של מושגים וידע אינפורמטיבי. הנגינה פותחת עבור כל העוסק בה אפשרות לביטוי אחר. עצם העיסוק במוסיקה הינו טיפולי בפני עצמו.

בחולון אנו מפעילים את מרכז שטיינברג – במה למוסיקה חיה. לשם מגיע כל ילד אשר מעוניין לנגן – לפגישת ייעוץ,  ודרך שיחה ומגוון  תרגילים ושאלות – ניתן לו כיוון בבחירת הכלי. החיבור לכלי הינו חשוב ביותר, כמו בבחירת חבר לחיים.  בהמשך, מקבל כל ילד באופן פרטני את שיעור הנגינה. שבו נפתח פתח אל עולם הרגש.

לאחר כשנה, בה לומד הנגן את יסודות הנגינה, הוא מצטרף לקבוצת נגינה. העשייה בקבוצות הנגינה מאפשרת התנסות בחוויית שיתוף, הקשבה, ביטוי אישי בתוך קבוצה ועוד.

זאת ועוד, יש לנו בעיר חמישה בתי ספר מוסיקליים, אשר בחרו בתחום זה במסגרת בחירת ייחודיות בית ספרית. בבתי ספר אלה הצוות בונה את תוכנית הלימודים במוסיקה באופן שבכל שכבה ניתנת לילדים הזדמנות להתנסות בכלי נגינה כמו חלילית, מנדולינה וכלי נשיפה. בכתות ה-ו הילדים המוכשרים מוזמנים לקחת חלק בלימודי שירה ולהשתתף בתזמורות ובמקהלות. התוכנית המיוחדת הינה פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך, העירייה ובתי הספר, וללא ספק היא מטפחת את כישרונות הילדים ומעודדת הקשבה, סובלנות, ביטוי אישי וכבוד הדדי.

לסיכום, המוסיקה היא כעין חומר, חומר ייחודי עם סגולות המאפשרות לאנשים עם מגוון צרכים, יכולות, קשיים ויתרונות להביא את עצמם לידי ביטוי – והרי כל אחד מאיתנו שואף להביא את עצמו לידי ביטוי… נסו זאת במוסיקה.

(במצגת המצורפת: בית ספר בן צבי – בית ספר מנגן)

בית ספר בן צבי – בית ספר מנגן