עיר הילדים

השליחות הסתיימה. הדרך נמשכת

"אנחנו יוצרים את ההיסטוריה של עצמנו בעולם הזה. אנחנו מודדים אושר וסבל, הצלחה וכישלון, על פי ציפיותינו ועל פי אמות המידה שלנו. מעולם לא חשתי ש'הגעתי'. אני יודע שהמטרות החשובות באמת בחיים לעולם אינן מושגות במלואן. הניסיון לחתור אליהן הוא המסע" (מורטון ל. מנדל)

חנוכת גן סיפור הצל של יואב. צילום: אלי נאמן

בימים אלה מגיעות לסיומן כ- 34 שנות עבודתי בעיריית חולון, מתוכן כמעט 24 שנים בתפקיד מנכ"לית העירייה ו- 22 שנים כמנהלת אגף תרבות ויו"ר ועדת אמנות. היו אלה שנים משמעותיות, מספקות ומאתגרות, שנים שעיצבו אותי, השפיעו על מי שאני, שנים בהן היתה לי הזכות להיות חלק מעירייה מובילה ומצוות גדול של אנשים ונשים איכותיים, אשר כולם ביחד הטביעו חותם על העיר חולון.

מעולם לא היה זה עבורי 'עוד תפקיד', ראיתי בכך שליחות ולאורך כל הדרך שאלתי את עצמי מה עוד ניתן לעשות למען העיר ותושביה ולמען העובדים, היכן אפשר לשפר ולהשתפר.

ביום הראשון ללימודים בגולדק מדיטק

לנגד עיניי עמדו הילדים, הדור הצעיר הגדל בחולון. יאנוש קורצאק מצוטט כמי שאמר: "אין ילדים שאין בהם כישרון, אלא שהכישרון – כמה וכמה דרכים ופתחים לו: יד, אוזן, עין… תנו להם תנאים למען יגדלו טובים יותר, למען יגדלו להיות מבוגרים שיביאו עמם עתיד טוב יותר לעולם".

צעד אחר צעד, יצקנו תשתית כדי לתת לילדי חולון ולילדי ישראל את האפשרות להתפתח ולצמוח. שאפנו להעניק חינוך במובן הרחב ביותר של המילה, בסיס עליו יצמחו הילדים לאזרחים בוגרים צמאי דעת, חושבים וסקרנים. היינו חלוצים בגישתנו זו. בנחישות ובעקביות הפכנו את חולון לעיר שטוב לגדול בה וחייבים לבקר בה. בהמשך גם מיצבנו ומיתגנו את העשייה בתודעה הציבורית תחת המותג 'עיר הילדים', שכולם מכירים ומוקירים.

כבר בראשית הדרך חוללנו מהפך בבתי הספר והגנים, חידשנו ובנינו מוסדות חינוך בסטנדרטים גבוהים מהמקובל, הדגשנו את ההיבטים האסתטיים כי האמנו במתן תנאים היוצרים אווירת למידה. בשים אלה נבנו בתי ספר חדשים ומאות גני ילדים חדשים ובנוסף שודרגו הגנים הוותיקים. הבנו את החשיבות של התכנים והפדגוגיה ויצאנו ביוזמות כמו בתי ספר מנגנים, תכניות מוסיקה, אמנות ומדע בגני ילדים ועוד. היינו חלוצים בהבנה שבעידן הנוכחי 'למידה משמעותית' היא קריטית והכשרנו את כל מנהלי בתי הספר לשיטת לימוד באמצעות פרוייקטים (PBL) אותה חוו באופן אישי בסן דייגו וכיום מיישמים במוסדות החינוך בחולון. הבנו שלימוד איננו יותר באמצעות חומרי לימוד כתובים והפכנו את חולון לעיר שהיא בית ספר אחד גדול (School In The City).

כשאני מביטה על העשייה הרבה בעיר ועל כמה מהמקומות המזוהים ביותר עם חולון אני חשה סיפוק רב. מוזיאון הילדים המצליח, שהוקם ביוזמתי, הלך והתרחב ועוסק בין היתר בקבלת האחר, מקרב את הציבור בכלל ואת הילדים בפרט לעולמם של עיוורים, חירשים וזקנים. המדיטק, מתחם תרבות מעורר השראה עם ספרייה מפוארת המביאה אליה בכל ימות השבוע קהל עצום של צעירים, מבוגרים, ילדים ואזרחים וותיקים, תיאטרון לילדים ונוער שהוא בעיני 'שמורת טבע תרבותית', בו הצגות איכות מפגישות את הילדים עם רעיונות, מחשבות וערכים, סינמטק בו לומדים תלמידי העיר כל כך הרבה דברים חשובים, באמצעות עולם היצירה הקולנועי.

מוזיאון הקומיקס והקריקטורות הייחודי מציע עולם מקסים ומרתק, מרכז תיאטרון הבובות עושה עבודה חינוכית מדהימה, תוך למידה משמעותית המממשת את תפיסת 'העיר כמרחב ידע וחינוך' – בית ספר אחד גדול ומלא אפשרויות. מוזיאון העיצוב, אשר הוקם ביוזמתי, מפגיש את הדור הצעיר עם ערכי העיצוב והחשיבה האסתטית וכמובן הציב את חולון גם על מפת התרבות העולמית. שורה של פסטיבלים עירוניים תורמים אף הם למהלך, כאלה הם 'פסטיבל ישראל לילדים', 'פסטיבל צלילי ילדות', 'פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות', 'פסטיבל אשה' ועוד. אני גאה במיוחד על רעיון 'גני הסיפור' הייחודי שלנו אותו יזמתי לפני כ- 15 שנים, כשבגנים הציבוריים הירוקים נפגשים בני הדור הצעיר עם עולם הספרות והאמנות באופן בלתי אמצעי וכחלק מתרבות הפנאי במרחב הציבורי.

כשיצאנו לדרך בחנו, תוך שיתוף קבוצות רבות של תושבים, את חוזקותיה וחולשותיה של חולון. גיבשנו חזון, בכל אחד מתחומי החיים העירוניים וקבענו יעדים לטווח המיידי, הבינוני והארוך. עם הזמן כתבנו תכניות אסטרטגיות, בנינו את הארגון בהתאם למטרות שהצבנו ומידי שנה בשנה הצבנו תכניות עבודה למימוש, ערכנו בקרה על מה שהשגנו, תוך התאמה והתקדמות על פי הנתונים והצרכים המשתנים. לפני שנים ספורות קראנו לציבור ליטול חלק פעיל בריענון החזון ואת אלפי הרעיונות אנו משלבים בתוכניותינו. קבענו כי חולון תהיה עיר גדולה, אך תציע גם משפחתיות וחיי קהילה וחום אנושי. הבנו את הצורך בהפיכתה של העיר למוקד משיכה לעסקים חדשים ואת הצורך בפיתוח אפשרויות נוספות לבילוי ופנאי.

אני גאה ושמחה שבמהלך התקופה החל לפעול מרכז הצעירים שנותן מענה לשכבת הגיל הזו וחשוב מאוד לחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר, נפתח ופועל בהצלחה רבה מתחם 'לה פארק' שהפך למוקד בילוי שוקק חיים עם היכל הספורט הנהדר לצדו, איזור התעשייה התפתח והיה למבוקש ביותר באזורנו ליזמים ולמשקיעים, נבנה מחלף וכניסה מדרום לעיר, מרכז עזריאלי חי ותוסס ויזמים נוספים העבירו את עסקיהם לחולון ואחרים בדרך. בשנים האחרונות גובשה ופורסמה תכנית המתאר 2030, המתווה את עתידה של חולון מבחינת פיתוח פיזי ובמקביל שיתפנו את הציבור בגיבוש תכניות ייעודיות לפיתוח שכונות ומתחמים כמו בתל גיבורים וברחוב סוקולוב.

יש עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. בשלבים שונים מצויות תכניות אב חשובות :לאזרחים וותיקים, לילדים, לחינוך חרדי, לתיירות ועוד.

בתוך הארגון ויחד עם חברות הבת, ישמנו שיטת עבודה חדשנית – קולקטיב אימפקט, שתכליתה לכנס את כל הגורמים לעבודה משותפת ומסונכרנת סביב מטרות משותפות. בתחום השירות לציבור, היינו החלוצים בהטמעת אמנת שירות ומדידה על של סל השירותים בלוח זמנים קבוע ובהשתפרות מתמדת, האמנה תמשיך ותלווה אותנו גם, כשהיעד הבא הוא קביעת חזון דיגיטלי ואסטרטגיות למימושו, במטרה להנגיש ולפשט את השירות לתושבים ולהפכו לחוויה חיובית עוד יותר.

ניתן למנות עוד שורה של פעולות, יוזמות, פרוייקטים שקרו בשנים אלה. באנו לחולל שינוי ואני מאמינה שעשינו זאת. אני שמחה שיכולתי לתרום לתהליך חשוב זה, אשר מיקם את חולון בתודעה הציבורית כעיר של עשייה ומצויינות, עיר שתושביה, בניגוד למצב לפני כ- 25 שנים – גאים בה. היינו מממוקדים ונחושים, התמדנו, למדנו והתקדמנו והשמיים הם הגבול.

תודה מקרב לב לראש העיר מוטי ששון, המוביל את העיר באהבה ובמחויבות אין קץ. תודה והערכה עמוקה לכל עובדי עיריית חולון וחברות הבת העירוניות, העושים עבודתם ברצון ובאהבה, לוקחים על עצמם לא אחת מטלות שמעבר לגזרת התפקיד הפורמלי, מתוך מסירות וחדוות יצירה תוך גילויי עזרה הדדית, אכפתיות ומקצועיות.

מאחלת הצלחה לראש העיר מוטי ששון, למנכ"ל העירייה יוסי סילמן ולכל צוות העובדים הוותיקים והחדשים כאחד. אני בטוחה כי חולון תמשיך ותצעד קדימה.

בתערוכה בגלריית החווה

עד כאן בבלוג זה. תודה על הזכות לשתף אתכם בעשייה הרבה והמספקת.

שלכם,

חנה

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

עיר הילדים חושבת, מתכננת ומבצעת לכל הגילאים

הרצאה במושב 'עיר ידידותית לכל גיל', שהתקיימה ב'וועידת עכו לעירוניות 2015'

במהלך שני העשורים האחרונים מצאנו כי עקרונות התכנון לשכבת גיל מסוימת – מסייעים לא אחת בתכנון לקבוצת גיל אחרת וכך למשל קורה שבתוכנית אב לילדים ונוער נראים אלמנטים המזכירים את תכנית אב לאזרחים וותיקים. התכנון עבור שתי שכבות הגיל, שלכאורה מצויות בשתי נקודות קצה, נובע מתפיסה עירונית, הרואה בתושבים לקוחות משמעותיים ושותפים לעשייה. שתי התוכניות מבקשות ליצור סביבה ידידותית, המתחשבת בתלות הרבה יחסית של שתי אוכלוסיות אלה בשירותים העירוניים ובסביבה המוניציפלית.

 

התאמת המרחב הציבורי לאזרחים וותיקים

מודל לתכנון מקומות מפגש לאזרחים ותיקים במקומות ציבורים. עיצוב: ארז מולאי, מעצב חברתי. המודל מציג את העיקרון כי יש לאפשר מקום ישיבה לקבוצה גדולה של עד 10 איש בו זמנית, במקום מוסתר מעט מתנועת אנשים ומצד אחר מקומות נוחים לאנשים שבאים ביחידים ומעוניינים לצפות אל הרחוב והתנועה

תכנית האב לאזרחים ותיקים נכתבה בשיתוף הציבור ובעלי עניין ובליווי המשרד לאזרחים ותיקים. על פי חזון תכנית האב לאזרחים ותיקים בחולון "חולון רואה באזרחיה הוותיקים תושבים מעורבים ופעילים ומוקירה את תרומתם לעיר בעבר בהווה ובעתיד העיר מחויבת לפעול למען אזרחיה הוותיקים ולאפשר להם להזדקן בעיר בכבוד".

מתוך חזון זה נגזרו 4 קווים אסטרטגיים עליהם מושתתת תכנית האב:  להתבגר במקום (Aging in place); קידום ראיה בין גילאית ובין תחומית ; אזרחות ותיקה פעילה Pro-Active Senior citizen) ) פיתוח מערך שירותים חדשני בהתאם למאפייני האזרחים הוותיקים.

דוגמה ליישום של התוכנית, אשר כבר מתקיים בעיר, הינו פרויקט משתף להתאמת המרחבים הציבוריים הפתוחים לצרכי האוכלוסייה הוותיקה. את הפרוייקט מובילה ד"ר רינת בן נון, מתכללת תחום אזרחים ותיקים בחולון, יחד עם המעצב ארז מולאי מהסטודיו לעיצוב חברתי, אשר סיירו בכל נקודות המפגש של תושבים מבוגרים ברחבי העיר, שוחחו עימם ומיפו את הצרכים שהועלו על ידם. מסתבר כי חבורות של וותיקים מבלים בקבוצות עדתיות היושבות במקומות מוסתרים למחצה, בקרבה למרכז מסחרי, ליד שירותים ציבוריים ומתקני שתיה. ניתן היה לזהות כי המבוגרים מתאימים את המרחב הציבורי לצרכים שלהם. לדוגמא מייצרים הגבהה על ידי שימוש בקרטונים המסייעים גם בבידוד הקור של ספסל האבן, יושבים על כסאות נוספים כיוון שבמקומות ישיבה יש תמיד 4 כסאות מובנים אך הקבוצות הן תמיד יותר גדולות.

במהלך התחקיר זוהה צורך של הוותיקים באינטימיות, מעין רצון 'להתחבא' ויחד עם זאת להרגיש קרובים ללב ההתרחשות. כמו כן, דובר על כך שאת אותו מרחב ציבורי חולקים עמם (בשעות אחרות) גם נערים ועל כך שהמרחב הציבורי צריך לענות על הדרישות של שתי הקבוצות. לאחר שלב התצפיות הוזמנו המבוגרים למוזיאון העיצוב לתערוכה בנושא צל במרחב הציבורי והשתתפו בסדנת עיצוב בנושא מקומות מפגש והצללה לאזרחים ותיקים. בהתבסס על כל זה עוצבו ספסלים המתאימים לצרכי המבוגרים ומספקים צל, ישיבה נוחה ואינטימיות.

תכנית האב לילדים ונוער, אשר יזמתי, מובלת על ידי אגף הרווחה, מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי בליווי האגף לתכנון אסטרטגי המרכיבים את הצוות המוביל של התכנית. תכנית האב מבקשת להמשיך ולמנף את העשייה העירונית הענפה בתחום זה לכדי עליית מדרגה לספק ראייה כוללת ומתכללת הרואה את הילד על כל רבדיו. התכנית מתייחסת לילדים מלידה עד גיל 18, בכל תחומי החיים (פרט לפדגוגיה): בריאות, פנאי ועוד.

בימים אלו אנו בסיום שלב איסוף הנתונים באמצעות:
תהליך שיתוף ילדים ונוער, מגילאי גן ועד כיתה י"ב, החושף את הצרכים, הרצונות והחלומות של הילדים בעיר. בתהליך זה השתתפו כ- 3,300 ילדים, ותהליך שיתוף האוכלוסייה הבוגרת בעיר בו לקחו חלק כ- 1,500.
מיפוי התכניות והשירותים, אשר יאפשר לבחון בצורה מקיפה וכוללנית אלו תכניות ושירותים קיימים בכל רחבי העיר.
איסוף הנתונים הקיימים על ילדים ונוער במאגרים הקיימים בעירייה ומחוצה לה לקבלת 'פרופיל הילדים'.
איסוף מידע ממומחים המאפשר ללמוד מאנשי המקצוע והאקדמיה המובילים בתחומם מה חשוב לדעת אודות התפתחות ילדים ונוער (שאינם תלויי מקום).

כאמור תכנית האב לילדים ונוער טרם הסתיימה אך כבר אנו מיישמים פרויקטים שונים. לדוגמא – בתהליך שיתוף הציבור עלה בצורה ברורה ומשמעותית הצורך של התושבים לצאת אל המרחבים הציבוריים סביב ביתם וצרוך בהם פעילויות שונות לילדים כך נולד פרויקט 'הצגה בגינה' בחודשי הקיץ בו מידי יום שלישי התקיימו הצגות ילדים ב 9 גינות ציבוריות ברחבי העיר.

נושא נוסף שעלה  בתהליך שיתוף הציבור בתוכנית האב לילדים ונוער הוא הרצון להרחיב את עולמות הידע של הילדים, כהמשך ליום הלימודים. אנו בחולון חשבנו שיש מקום ליישם אצלנו את תפיסת "העיר כבית ספר אחד גדול" (School in the city), ולאפשר לילדים ליהנות מלימודים אשר יתקיימו בשפע מוסדות התרבות והמוסדות הציבוריים ובעצם כך לאפשר לילדים לצאת לתקופה מוגדרת מכתלי בית הספר, ללמוד ולהתפתח, להרחיב ידע בסביבה אחרת – מגרה ומרתקת ויתר. בדרך זו אנו מחברים ויוצרים זהות של הילדים עם העיר ו'מנצלים' את יתרונותינו להענקת ערך מוסף ולימודים פעילים ומשמעותיים. פרייקט זה נמצא בראשית יישומו.

לסיכום: 'עיר הילדים' מהווה עוגן חברתי לקבוצות חברתיות שונות ודווקא בשל ייחודה היא יכולה לתת את המיטב לקבוצות גיל שונות – כל אחת על פי צרכיה המיוחדים.

תכנית אב לילדים ונוער מבית היוצר של עיר הילדים

החדשנות בחולון נמשכת ומה טבעי יותר מליישמה בתחום המזוהה ביותר עם חולון בעשרים השנים האחרונות, הלוא הוא תחום הילדים והנוער.

DSC_0264

בראשית חודש יולי, בטרם היינו כולנו תחת השפעתו של מבצע "צוק איתן", זכיתי לחוות חוויה יוצאת דופן, עת לקחתי חלק בכינוס נרחב ראשון של 'תוכנית האב לילדים ונוער של חולון', אותו ארגנו אגף הרווחה, מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי והאגף לתכנון אסטרטגי.

אף שאני משתתפת במפגשי עבודה לא מעטים, היה מרגש לראות התכנסות שכזו, בה לוקחים חלק כ- 150 אנשי מקצוע ומומחים מגופים רבים: עירייה, חברות עירוניות, משרדי ממשלה, עמותות וכל מי שעוסק בתחום, וכולם מעמידים במרכז את הילדים כמטרה, ולא את צרכי הארגון ממנו הם מגיעים. מפגש זה היווה את "הסנונית הראשונה" במהלך רחב ועמוק, שאנו צופים כי ייצר שינוי חיובי משמעותי ואסביר מדוע.

גן ניצנים 1

כידוע בשני העשורים האחרונים ביססה עצמה חולון בתודעה הציבורית כ"עיר הילדים". ייחודה של חולון והתמחותה בתחום זה לאורך זמן רב, מקנים לה יתרונות. הם משפרים את איכות חיי התושבים, את דימוייה בעיניהם ובעיני אחרים, מהווים גורם במערכת השיקולים של משפחות צעירות בבחירת עיר לגדל בה את ילדיהם, יוצרים דינמיקה של עשייה והשפעה חיובית גם על תחומי עשייה אחרים ועוד. אולם במקביל לכך, דימוי זה הינו גם בסיס למרחב גדל והולך של ציפיות ודרישות, אשר לא תמיד יכולים או צריכים לבוא לידי מימוש. בנושא זה, כמו שקורה לא אחת, המציאות אותה יצרנו מתפתחת ומשתנה ומעלה שאלות ומחשבות חדשות: לאן ממשיכים, את מה מתגברים, מה משנים, במה משקיעים יותר ובמה אולי פחות ועוד.

יתרונה של תכנית אב שהיא לא מטפלת בנושא ספציפי, אלא רואה את הילד על כל היבטיו ולוקחת על עצמה לטפל בכל קבוצות הגיל: מלידה ועד 18, תוך התייחסות למגוון תחומים כמו: בריאות וספורט; חינוך בלתי פורמאלי: קהילה, פנאי ותרבות; ילדים ונוער בסיכון; עולים מאתיופיה ומחבר העמים; סביבה פיזית ונגישות; העולם הדיגיטלי והשלכותיו; צרכים מיוחדים; אוכלוסייה דתית, הורים ומשפחה ועוד.

תכנית מקיפה שכזו, המתווה יעדים ותוכניות לביצוע, תאפשר לנו להעצים ולהסדיר את העשייה הקיימת בעיר למען ילדים ובני נוער. התכנית תהווה נדבך נוסף במימוש חזונה של חולון כעיר הילדים. תהליך הכנתה, עצם קיומה והוצאתה מהכוח אל הפועל ימנפו את העשייה העירונית בתחום זה.

לשמחתי חברו אלינו למהלך אנשי 'ג'וינט אשלים', המתמחים בפיתוח תכניות ושירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון.

מה אם כן מטרותיה של התכנית?

  • למנף את העשייה העירונית הענפה בתחום זה וליצור עליית מדרגה בתחום.
  • ליצור תכנית בת קיימא שאינה תלויה בממלא תפקיד.
  • ליצור פריצה של התבנית הארגונית בהתנהלות בתחום שבירת מערכות וארגונים.
  • לספק ראייה כוללת ומתכללת הרואה את הילד על כל רבדיו.
  • לאפשר לתושבי העיר ילדים והורים להתחבר לעיר בכלל ולתכנית בפרט.
  • ליצור תהליך חינוכי המעודד תושבים פרו-אקטיביים.
  • לרתום את הנהלת העיר, מנהליה והחברות העירוניות לעשייה העירונית הנרחבת בתחום הילדים והנוער תוך ראיית ה'שטח' והנעשה בו.

קיץ 2016 הוא המועד המתוכנן לסיום כתיבת התכנית. עד אז עתידים להתרחש מהלכים רבים, אודותיהם אשתדל להמשיך ולעדכן.